ת"א 18457-03-19

תקציר

פסק הדין פסק לטובת התובעים, שני בני זוג ואנשי תקשורת, בתביעת לשון הרע שהגישו נגד הנתבע, שהגדיר את עצמו כ"פעיל חברתי". המחלוקת התעוררה בעקבות פרסומיה של הנתבעת ברשתות החברתיות שביקרו את התנהלות התובעים כמשפחת אומנה לילד ממוצא אריתריאי. התובעים טענו כי פרסומי הנתבעת משפילים ומשפילים אותם, ודרשו פיצויים. הנתבעת טענה כי פרסומיה מוגנים תחת הגנות האמת ותום הלב. בית המשפט קבע כי שני חלקים מפרסומי הנתבע מהווים לשון הרע. ראשית, הטענה כי התובעים "ויתרו על ילדיהם" הייתה שקרית, חסרת כל בסיס והציגה אותם כבלתי מוסריים. שנית, גם הביטוי הוולגרי לפיו התובעים "משתינים בקשת בענן על החוק" מהווה לשון הרע, שכן הוא הציג אותם כפורעי חוק וחסרי בושה. בית המשפט קבע כי דברים אלה לא נאמרו בתום לב, והנתבע לא הביא כל ראיה שתתמוך בהם. עם זאת, בית המשפט דחה את טענת התובעים כי הנתבע התכוון לפגוע בהם, ולכן הפיצוי לא יוכפל. פרסומי הנתבעת התמקדו בביקורת לגיטימית על התנהלות האומנה של התובעים, ואף שכללו ביטויי גנאי מיותרים, לא הייתה זו כוונתם העיקרית. לאור שתי התבטאויותיה המכפישות של הנתבעת, הורה לה בית המשפט לשלם לתובעים פיצויים בסך 25,000 ₪ והוצאות משפט בסך 15,000 ₪ והוצאות משפט. היקפם החריג ואופיים הבלתי מוצדק של כתבי הטענות של הנתבע צוינו ונלקחו בחשבון בפסק הדין.