בד"מ 5/16

תקציר

פסק הדין מתייחס לשני מכתבים ששלח עורך דין, הנמען, לשני עורכי דין שונים המייצגים לקוח שהגיש תביעה ייצוגית נגד חברה משכנת. המכתב הראשון נשלח למר ארלבאום, ובו דרישה כי ימשוך את התביעה, אחרת לקוחותיו של הנמען יפנו אליו לבית המשפט לקבלת שיפוי, שכן התביעה גורמת נזק לרכושם. עוד צוין במכתב כי נכסים של אלפי בעלי נכסים אחרים נמצאים בסיכון. המכתב השני נשלח לעו"ד אלהרר, שייצג אף הוא את מר ארלבאום בתובענה הייצוגית, ובו הזהיר אותו כי בכוונת לקוחות הנמען לתבוע אותו אישית אם תשובותיו לא יספקו אותם. הנמען טען כי המכתבים היו אינפורמטיביים ולא כללו איומים, וכי הם נשלחו כדי להגן על האינטרסים של לקוחותיו. עם זאת, ועדת המשמעת הרשיעה את הנמען בשפה מאיימת ובהתנהגות לא ידידותית כלפי חבריו למקצוע, שכן המכתבים היוו איומים בלתי לגיטימיים. הרוב בהרכב החליט להרשיע את הנמען בשני המכתבים, ואילו עו"ד שוקי קרמר חלק על כך, וסבר כי המכתב הראשון היה תגובה סבירה ולגיטימית בנסיבות העניין. בהתחשב בעברו הנקי של הנמען, הודאתו באישומים ואופי העבירות, הטילה הוועדה אזהרה, תשלום של 1,500 שקל עבור הוצאות הלשכה וקנס של 1,000 שקל. שמו של הנמען, צבי שטרסברג, יפורסם, שכן הפאנל לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות אי פרסום, והדיונים נערכים בדרך כלל בפומבי.