בר"ש 3251/23
החלטה עליון
תקציר
בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור, שכן היא לא צפויה להצליח. הבקשה נוגעת להליך משמעתי של לשכת עורכי הדין נגד עורך דין. עורך הדין ביקש לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאישר החלטה להשעותו בגין התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, בפרט בכל הנוגע להלנת כספים ממרשו. הטענות העיקריות שהעלה הסנגור היו כי בית המשפט המחוזי הרשיע אותו בעבירה שלא הואשם בה וכי העונש אינו הולם את העבירה. בית המשפט מצא טענות אלה בלתי משכנעות, שכן בית המשפט המחוזי לא הרשיע את עורך הדין בעבירות המשמעת הספציפיות שהזכיר אלא השתמש בהן כנקודת התייחסות לקביעת העונש ההולם בגין העבירות בהן הורשע בפועל. עבירות אלה היו קשורות באופן מהותי למעשים שבגינם הועמד לדין משמעתי. עוד ציין בית המשפט כי בית המשפט המחוזי כבר הפחית מחומרת העונש המקורי. יתר על כן, טענתו הקצרה של עורך הדין בדבר ההשלכות הרחבות יותר של שימוש ב"עבירת הסל" של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין לא הייתה מבוססת דיה כדי להצדיק ערעור, מה גם שבית המשפט אישר בעבר חובות אתיות רחבות כל כך. מאחר שמדובר בניסיון הרביעי של עורך הדין לערער, הדגיש בית המשפט את הנסיבות החריגות הנדרשות כדי שתיק כזה יצליח ואת העומס המוטל על מערכת בתי המשפט במקרים כאלה. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה.
חקיקה מקושרת
בר"ש 3251/23 רימר פז נ' ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, עליון (4.5.2023)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.