עת"מ 1602-09-13

תקציר

העותרים הגישו תביעה נגד אישור תכנית להקמת מבנה, בטענה כי החלטת הוועדה המחוזית שקבעה תנאים לאישור התכנית לא קוימה, ולכן החלטת האישור בטלה. עוד טענו כי קיימות סתירות בין מסמכי התוכנית, וביקשו מבית המשפט לקבוע סולם עדיפויות ליישומה. המשיבים טענו כי יש לדחות את טענת העותרים מחמת שיהוי, שכן התכנית אושרה לפני למעלה משבע שנים. בית המשפט הסכים עם המשיבים וקבע כי טענות העותרים נגועות בשיהוי סובייקטיבי ואובייקטיבי כבד. עוד טענו העותרים כי נפלו טעויות סופר בהיתר החפירה ובהחלטת ועדת הערר, אך בית המשפט מצא כי טעויות אלה אינן מהותיות והורה על תיקונן. יתר על כן, העותרים טענו כי פג תוקפה של התוכנית, אך בית המשפט דחה טענה זו על הסף בשל הרחבת החזית והשיהוי. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר שלבי הביצוע ואישור היתר חפירה בנפרד מהיתר הבנייה. באשר לשימור המבנה מצא בית המשפט כי החלטות הוועדות השונות שולבו בהיתר החפירה וכי ההיתר אושר על ידי ועדת השימור, ולכן לא ראה עילה להתערב בהחלטה. בית המשפט דחה גם את טענות העותרים בדבר החדרת מסמרים לקרקעות שכנות, וכן את בקשתם לוועדה המקומית להוציא היתר חדש תוך דיון נוסף והחלטה מנומקת. עם זאת, בית המשפט קיבל חלקית את טענות העותרים בדבר היעדר ערבות וביטוח בהיתר החדש, והורה לוועדה המקומית להחליט על טיבן וסכומן. לבסוף, דחה בית המשפט את בקשת העותרים לחייב ביצוע ואת בקשתם כי הוועדה המקומית תשקול מחדש את החלטתה לאשר היתר לחלקה 24. ככלל, דחה בית המשפט את העתירה, למעט בנושאי ערבות וביטוח, והורה לעותרים לשלם את הוצאות המשיבים.