סע"ש 19968-11-14

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעה שהגישה תובעת נגד הנתבעים בגין תשלומים שונים המגיעים לה לכאורה כעובדת, לרבות פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, פיצויים בגין אי קיום שימוע, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות ופיצויים בגין עוגמת נפש. הטענה נובעת מהעסקתה של התובעת אצל הנתבעים, במהלכה לטענתה הייתה נתונה למעשי מרמה ושלא כדין. הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה או לחילופין למחוק סעיפים מכתב התביעה, בטענה כי חלק מעילות התביעה התיישנו בשל תקופת ההתיישנות וכי תיאורים עובדתיים מסוימים אינם רלוונטיים. החלטת בית המשפט, שניתנה לאחר דיון במעמד הצדדים, נוגעת בעיקר לרלוונטיות של הכללת טענות למרמה, גניבה והתנהגות עושקת של הנתבעים כלפי התובע וצדדים שלישיים בהליך. השופטת דנה בהרחבה באופיו המקדמי של פסק הדין הקודם, אשר דחה את בקשת הנתבעים לדחות או לתקן את התביעה, ובשלב הנוכחי של ההליך, תוך הדגשה כי הבקשה הנוכחית מבקשת למקד את המשפט בעניינים הקשורים ישירות לזכויות התעסוקתיות של התובע. השופט מגיע למסקנה כי טענות בדבר מרמה וגניבה ביחס לתובע ולצדדים שלישיים, כמו גם אופן גיוס התרומות, אינם רלוונטיים לעילות התביעה שבסמכותו של בית הדין לעבודה. הכללתם תגרום לבזבוז משמעותי של משאבים שיפוטיים ועלולה להוביל להחלטות סותרות בבית משפט השלום, שם הגיש התובע תביעה נפרדת לפיצוי לא ממוני הקשור לאותם אירועים. לפיכך, השופט פוסק לטובת הנתבעים, מורה על מחיקת מרבית הסעיפים המבוקשים, למעט סעיף 12 לתצהיר התובע, ומחריג פרסומים עיתונאיים מהתצהיר בשל ערכם הראייתי המינימלי. השופטת מדגישה את חומרת טענות התובע, מאשרת כי הן יתבררו בהליך בבית משפט השלום, ומעודדת את הצדדים להתמקד בנושאים הרלוונטיים על מנת להימנע מהתדיינות נוספת. הנתבעים צפויים להגיש תצהירים עד ינואר 2017, והמזכירות תקבע מועד להמשך המשפט.