דנ"פ 5680/04

תקציר

בית המשפט העליון אישר הרשעה במספר עבירות קבלה כוזבת שבוצעו בארה"ב על ידי העותר, שנגזרו עליו לאחר מכן חמש שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי וקנס גבוה. העותר טען כי העונש שהוטל עליו חרג מהעונש המרבי הקבוע בסעיף 14(ג) לחוק העונשין, הקובע כי העונש שהטיל בית משפט ישראלי בגין עבירת חוץ לא צריך להיות חמור מזה שניתן היה להטיל במדינה בה בוצעה העבירה. העותר טען כי אמת המידה הראויה לשימוש היא הקריטריונים להנחיות גזר הדין הנהוגות בארצות הברית, אשר בהתחשב בנסיבותיו האישיות היו מביאים לקיצור עונשו בהרבה. שופט בית המשפט העליון דחה טענה זו בקובעו כי ההנחיות אינן מחייבות וכי לבתי המשפט שיקול דעת לסטות מהן. טענותיה הנוספות של העותרת ביחס לפרשנות החוק בארצות הברית נדחו אף הן, שכן השופט מצא כי העונשים בפועל שהוטלו בפועל אינם רלוונטיים, וכי הדין הן בישראל והן בארצות הברית מעניק שיקול דעת לבית המשפט הדן בעונש. העותר העלה שלוש נקודות נוספות לדיון, שכולן נדחו מאחר שלא נדונו בבית המשפט העליון, ופסק הדין המקורי אושר.