ת"א 8776-04-19

תקציר

פרשת אלבר המורכבת עסקה בחשד מרמה מרכזי הקשור ליבוא כלי רכב לישראל, שבו התובע, שי גוטדינר, היה החשוד המרכזי. גוטדינר, אזרח ארה"ב, קיבל מעמד של עד מדינה, והנאשם, עו"ד בועז ראובן, ייצג אותו בתחילה. הסוגיה שעמדה בפני בית משפט השלום בתל אביב-יפו בערעור אזרחי זה הייתה קביעת שכר טרחה. גוטדינר טען לתשלום יתר ואילו ראובן דרש סכומים נוספים. בית המשפט בחן את הסכמת הצדדים, ומצא סתירה בין חילופי מיילים קודמים לבין הסכם פורמלי מאוחר יותר. היא הגיעה למסקנה שהאחרונה ביטלה את הראשונה, והסכום של 165,000 דולר המוזכר בהסכם הוסכם לאחר שראובן הבין את היקף התיק. בית המשפט דחה את טענתו של גוטדינר כי מדובר ב"ועדות מיוחדות", וקבע כי קביעתו כי ראובן שיקר לו בלתי סבירה, ונתן קדימות להסכם הכתוב. בהתייחסו לתשלומים לראובן, דן בית המשפט בשני נושאים שנויים במחלוקת: פיקדון בית משפט ונסיעה שנייה לארה"ב. בית המשפט קבע כי סכומים אלה אינם קשורים לחישובים בין הצדדים. בית המשפט הכיר במאמציו של ראובן לקבל מעמד של עד מדינה עבור גוטדינר, אך ציין כי ההליך התעכב בשל היסוסו של גוטדינר. בסופו של דבר, גוטדינר קיבל מעמד זה באמצעות עורך דין אחר בשנת 2018. בית המשפט קבע כי גוטדינר לא הוכיח תשלום מופרז לראובן, וקביעת שכר טרחה ראוי דורשת ראיות קונקרטיות, שהיו חסרות במקרה זה. היא שקלה את הליקויים בהסכם ומצאה אותם בעייתיים. בפסק הדין בעניין יתרת שכר הטרחה, קבע בית המשפט כי עבודתו המשמעותית של ראובן, שהושלמה בסופו של דבר על ידי עורך דין אחר, יחד עם תנאיו הלא מדויקים של ההסכם, משקללים כנגד חיוב גוטדינר לשלם יותר. לפיכך, בית המשפט דחה את שתי התביעות, וחייב כל צד לשאת בהוצאותיו, והגיע למסקנה כי אין הצדקה לתשלומים או החזרים נוספים.