ב"ל 76170-12-24

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, בהתבסס על המידע שסופק בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין ב"ל 76170-12-24 - טטיאנה שנהב נ' המוסד לביטוח לאומי** **מבוא:** פסק דין זה של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה דן בערעור שהוגש על ידי המערערת, טטיאנה שנהב, על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה). הוועדה, שהתכנסה בשני מועדים, קיבלה חלקית את הערר שהוגש בנוגע לקביעת דרגת נכות מעבודה. הערעור עוסק בעיקר בשאלת חובת ההיוועצות של הוועדה הרפואית עם מומחה בתחום התמחות ספציפי, במקרה זה, כף רגל וקרסול, כאשר חוות דעת מטעמה הונחה בפני הוועדה. **רקע עובדתי:** המערערת, ילידת 1980, עבדה כמנהלת מפעל. בעקבות תאונת עבודה שאירעה ב-15.9.2022, בה נחבלה ממיכל דבש שנפל על פלג גופה התחתון, סבלה המערערת ממספר חבלות: ברגל שמאל, כאבים בחזה, שטף דם וחבלות בירכיים, בברך ובקרסול שמאל, והפרעת הסתגלות. התאונה הוכרה כתאונת עבודה. **החלטות הוועדה הרפואית:** 1. **ועדה רפואית תום זמניות (5.6.2024):** קבעה למערערת נכויות זמניות של 7% בגין הפרעת הסתגלות, 10% בגין חבלה בקרסול שמאל, ו-0% בגין כאבים בחזה. נקבע כי אין להפעיל את תקנה 15 (קביעת נכות גבוהה יותר במקרים מסוימים). 2. **ועדה רפואית לעררים (19.9.2024 ו-26.12.2024):** * הוועדה, בהרכבה שכלל מומחים לפסיכיאטריה, כירורגיה אורתופדית וכירורגיה כללית, בדקה את המערערת ושמעה את טענותיה. * בישיבתה מיום 26.12.2024, לאחר עיון בדו"ח ניפוק תרופות וברשומה הרפואית הפסיכיאטרית, קיבלה הוועדה את הערר בגין הפרעת הסתגלות וקבעה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 34(ב)(2) לחוק. הוועדה ציינה כי החלטה זו באה באופן חלקי למרות שנדחה הערר מבחינה אורתופדית בישיבה קודמת. * **התוצאה הסופית של הוועדה:** נכות רפואית משוקללת בשיעור 19% (10% בגין קרסול שמאל, 10% בגין הפרעת הסתגלות, 0% בגין כאב בחזה). **טענות הצדדים:** * **המערערת:** * **פגימה אורתופדית:** היה על הוועדה להיוועץ עם יועץ רפואי בתחום כף רגל וקרסול, לאור חוות דעת מומחה שהוגשה בתחום זה. * **פגימה פסיכיאטרית:** הוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעת שהוגשה מטעמה. לא ברור מדוע נקבעה נכות של 10% בלבד, והקביעה אינה משקפת את הטיפול התרופתי הקבוע. * **המשיב (המוסד לביטוח לאומי):** * **פגימה אורתופדית:** המומחה מטעם המערערת הינו כירורג אורתופדי, כפי שגם חבר הוועדה. אין תחום התמחות מוכר של כירורגיית קרסול או כף רגל בתקנות הרופאים. * **פגימה פסיכיאטרית:** הוועדה ביצעה בדיקה, עיינה במסמכים (לרבות חוות דעת ד"ר קירש) וקיבלה אותה חלקית. כאשר ממצאי הוועדה שונים מאלו של המומחה, גם המסקנות שונות. **דיון והכרעה:** עיקר המחלוקת בפני בית הדין נסוב סביב השאלה האם היה על הוועדה להיוועץ עם מומחה בתחום ספציפי (כף רגל וקרסול), גם אם התחום אינו מוכר בנפרד בתקנות הרופאים, וזאת לאור קיומה של חוות דעת מומחה בתחום זה. **החלטת בית הדין:** בית הדין דחה את טענות המערערת בנוגע לחובת ההיוועצות עם מומחה בתחום הספציפי. **נימוקי בית הדין:** 1. **תחום התמחות מוכר:** בית הדין קבע כי לא קיימת התמחות מוכרת ונפרדת בכירורגיית קרסול או כף רגל בתקנות הרופאים. התואר המוכר והרלוונטי הוא כירורגיה אורתופדית. בית הדין אף ציין כי המערערת עצמה קיבלה טענה זו. 2. **היעדר טענה בפני הוועדה:** בית הדין הדגיש כי לא הועלתה כל טענה מצד המערערת או בא כוחה בפני הוועדה הרפואית לגבי הרכב הוועדה או בקשה להיוועץ עם מומחה חיצוני בתחום הספציפי. 3. **עמידה בדרישות הדין:** לאור האמור, בית הדין קבע כי הרכב הוועדה, שכלל מומחה בכירורגיה אורתופדית, עומד בדרישות הדין וההלכה הפסוקה (תוך אזכור עב"ל (ארצי) 425-99). 4. **"נסיבות מיוחדות":** בית הדין התייחס לפסיקה (בר"ע (ארצי) 50216-11-15 אביטבול) שקבעה כי במקרים מיוחדים ניתן להיוועץ במומחה בעל התמחות ספציפית, אך קבע כי המערערת לא הציגה או ביססה את קיומן של "נסיבות מיוחדות" המצדיקות זאת, מעבר לטענה הלקונית בדבר הגשת חוות דעת. **סוף דבר והוראות:** בית הדין קבע כי טענות המערערת בנוגע לחובת ההיוועצות נדחות. עם זאת, לאור הסכמת המשיב, הוחזר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית, בהרכבה מיום 26.12.2024, על מנת שתשקול את עמדתה בשנית בעניינים הבאים: * **פגימה פסיכיאטרית:** הוועדה תשקול את עמדתה לאור דו"ח ניפוק התרופות. במידה ותבחר ליישם פריט ליקוי שאינו כולל טיפול תרופתי, עליה לנמק את החלטתה. * **פגימה אורתופדית:** הוועדה תשקול את עמדתה מחדש תוך התייחסות לחוות דעתו המשלימה של ד"ר רוביצקי. **חידושים והיבטים משפטיים:** 1. **פרשנות תקנות הרופאים:** בית הדין מאמץ פרשנות מצמצמת של הצורך בהיוועצות עם מומחה, ומדגיש את חשיבות התאמת ההיוועצות לרשימת ההתמחויות המוכרות בתקנות הרופאים. 2. **נטל ההוכחה לגבי "נסיבות מיוחדות":** הדגש מושם על כך שהנטל להוכחת קיומן של "נסיבות מיוחדות" המצדיקות היוועצות במומחה בתחום שאינו מוכר נפרד, מוטל על הטוען לכך (המערערת במקרה זה). לא די בהצגת חוות דעת מומחה חיצונית. 3. **חשיבות העלאת טענות בפני הוועדה:** פסק הדין מדגיש את החשיבות של העלאת טענות פרוצדורליות (כגון הרכב הוועדה או הצורך במומחה ספציפי) כבר בפני הוועדה הרפואית, ולא רק במסגרת ערעור לבית הדין. אי-העלאת טענה עלולה להוות ויתור עליה. 4. **חובת הנמקה:** בית הדין מטיל חובת הנמקה על הוועדה הרפואית במקרים בהם היא קובעת נכות שאינה משקפת טיפול רפואי קבוע, במיוחד בתחום הפסיכיאטרי. 5. **התייחסות לחוות דעת חיצוניות:** בית הדין מאשר כי הוועדה רשאית לקבל חוות דעת של מומחה חיצוני באופן חלקי, וכי לא חלה עליה חובה לקבל את כל ממצאיה או מסקנותיה. **הערה:** פסק הדין מתוקן בהתאם להחלטה מיום 24.8.2025, והוא מאפשר הגשת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.