ת"א 16509-11-13

תקציר

התובע, עודד נצר, תבע את מעסיקו לשעבר, סוקוניק ושות' בע"מ, בגין שימוש בקניינתו האינטלקטואלית ללא הסכמתו. נצר טען כי החברה הפרה את זכויות היוצרים והזכויות המוסריות שלו, וביקש סעד של צו מניעה ופיצוי כספי. סוקוניץ' טען כי נצר היה פרילנסר ונתן להם רשות להשתמש ביצירות המדוברות. עוד נטען כי הסכם הסודיות (NDA) שהציג נצר היה מזויף ולא מחייב. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי הסכם הסודיות אכן מפוקפק וככל הנראה לא נחתם על ידי החברה. עם זאת, נקבע כי נצר נתן את הסכמתו לכך שסוקוניץ' ישתמש ביצירותיו במהלך העסקתו אצלם. באשר לעבודות שיצר נצר טרם הצטרפותו לחברה, קבע בית המשפט כי היתר התובע להשתמש בהן מוגבל למשך העסקתו. עבור היצירות שנוצרו במהלך העסקתו, סוקוניץ' היה הבעלים החוקי של זכויות היוצרים. בית המשפט קבע כי זכויותיו המוסריות של נצר נפגעו ופסק לו 7,500 שקל כפיצוי על הפרת זכויות יוצרים ועשיית עושר ולא במשפט, לצד 3,000 שקל הוצאות משפט. בנוסף, הוצא צו מניעה האוסר על סוקוניץ' להשתמש בעבודותיו של נצר לפני העסקתו. פסק הדין הבהיר את זכויות הקניין הרוחני של שני הצדדים, והדגיש את חשיבותם של הסכמים ברורים והסכמה בענייני קניין רוחני.