דב"ע נז/59 - 4
פסק-דין עבודה ארצי
תקציר
פסק הדין דחה ערעור על אופיו של רכיב ה"כוננות" של עובדי יחידת שירות עיבוד ממוכן (שע"ם) במשרד האוצר. הערעור נועד לערער על החלטת בית הדין המחוזי, שקבע כי "תוספת התורן" היא "תוספת" לשכר הרגיל, ואין לכלול בה. לפיכך, נדרשה המדינה לבצע הפרשות לקופת גמל בגין רכיב זה, ולקזז את החלק המתאים משכר העובדים. בית הדין לעבודה הסכים עם ממצאי בית הדין האזורי, למרות שעובדי ש"ם קיבלו את התוספת ללא תנאי בהתאם לתפקידם. בית הדין הצדיק זאת בכך שהדגיש כי התוספת שולמה עבור נכונותם של העובדים להיות זמינים לעבודה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, המהווה תוספת של ממש. יתר על כן, המקרים הפרטניים שהוזכרו בערעור, שהכיר בתוספת כחלק מהשכר, לא היו מחייבים בסכסוך קיבוצי זה. בפסק הדין הובהר כי כל שינוי בעובדות או בהסכמים עלול להשפיע על החלטות עתידיות. לבסוף, הדגיש בית המשפט את משמעות מהותה של התוספת, תוך הבחנה בינה לבין השכר הרגיל, ואישר את החלטת בית הדין המחוזי, תוך שהוא דוחה את הערעור ללא צו להוצאות.
חקיקה מקושרת
דב"ע נז/59 - 4 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מדינת ישראל, עבודה ארצי (10.9.1997)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.