ע"א 24/58

תקציר

פסק הדין עוסק במחלוקת על תשלום סכום כסף, כאשר התובע, ישעיהו ברודנר, מבקש תשלום מהנתבע, יצחק פרישמן, על בסיס שלושה שטרות. עיקר המחלוקת נסובה סביב תקנה 301א, המאפשרת לתובע לאסור על הנתבע לצאת מהארץ. הרשם נעתר לבקשתו של ברודנר לאיסור תנועה, אך החלטה זו בוטלה על ידי השופט גוברניק. הערעור, שהוגש על ידי ברודנר, מבקש להחזיר על כנו את החלטת הרשם. השופט ויתקון מצדד בברודנר וטוען כי היעדרותו של הנתבע מהארץ עלולה לשבש את ההליך המשפטי וכי רכישת שטרי החליפין על ידי ברודנר תקפה. השופט לנדוי, לעומת זאת, מתנגד לכך, וסבור כי ההסכם נוגד את האינטרס הציבורי ועלול לעודד התדיינות משפטית מיותרת. לטענתו, אל לו לבית המשפט לאכוף הסכם שכל מטרתו לאפשר למערערת לעכב את עזיבתו של הנתבע. שופט נוסף, זילברג, מצטרף לפסק דינו של ויתקון ומדגיש כי על בית המשפט להתמקד בתביעה הנוכחית ובשיבוש הפוטנציאלי של ההליך המשפטי ולא בנסיבות רכישת השטרות. זילברג סבור כי אף שהתיק מציג מצב לא נעים, מאזני הצדק נוטים לטובת שמיעת טענתו של ברודנר ומניעת עזיבתו של פרישמן. בסופו של דבר, הערעור מתקבל, והחלטתו הראשונית של הרשם ליישם את איסור התנועה על פרישמן מתבטלת. דעת הרוב של השופטים ויתקון וזילברג מקבלת את טענותיו של ברודנר, ואילו השופט לנדוי חולק על כך.