עמש"מ 40788-04-15

תקציר

פסק הדין דוחה את ערעורו של המערער על פסק דינו של בית הדין למשמעת. המערער, רכז בכיר במחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בנצרת, הורשע בניצול לרעה של מעמדו ומעמדו לטובתו האישית. נמצא כי הוא לווה כספים מאנשים שהכיר במסגרת עבודתו, תוך ניצול האמון שהיה להם בו בשל מעמדו. בעוד שהשופט מקבל את העובדה שהמערער לא הבטיח טובות הנאה כלשהן למלווים שלו, חומרת מעשיו נותרת בעינה. בית המשפט מסכים עם קביעת בית הדין כי התנהלותו של המערער הייתה התנהגות בלתי הולמת והפרה של כללי האתיקה לעובדי מדינה. היא גם מדגישה את הפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט. למרות שנסיבותיו האישיות של המערער נלקחות בחשבון, השופט מציין כי טענת המערער כי ההלוואות היו מחברים או מבני משפחה אינה נכונה ואינה מצדיקה את מעשיו. השופט מדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו ואת הנסיבות הספציפיות. השוואתו של המערער למקרים אחרים של עבירות משמעת בבית הדין בנצרת אינה משכנעת, שכן העובדות והנסיבות שונות. ככלל, השופט מגיע למסקנה כי עונשו של בית הדין למשמעת, אשר איזן בין חומרת התנהגותו של המערער לבין שיקולים של מצבו האישי, היה ראוי ודוחה את הערעור. המערערת מצווה לשאת בהוצאות פסק הדין.