ת"א 63767-07-20

תקציר

התיק בבית המשפט סובב סביב רופא בדימוס, התובע, ששכר שתי חברות לניהול השקעות פיננסיות, הנתבעות 1 ו-2, לניהול תיק ההשקעות שלו. התובע ביקש לחייב את הנתבעים לשלם לו פיצוי כספי בסך של למעלה מ-6 מיליון ₪, בטענה להפרות שונות של חובה, רשלנות ומרמה מצד הנתבעים. הנתבעים הכחישו טענות אלה. השאלה המרכזית הייתה האם התובע הוא "לקוח כשיר", כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות, אשר יפטור את הנתבעים מחובות מסוימות. בית המשפט מצא כי הנתבעים סברו באופן סביר כי התובע הוא לקוח כשיר, שכן הוא חתם על הצהרות בעניין זה והיה בעל מומחיות רבה בשוק ההון. כמו כן, דחה בית המשפט את טענות התובע לנזק, וקבע כי הנתבעים אינם אחראים לתשואות הנמוכות על תיק ההשקעות. חתימת התובע על טפסי ההסכמה והצהרותיה נחשבה מדעת ולא נבעה מהטעיה או טעות. יתרה מכך, בית המשפט הדגיש כי השקעה בבורסה טומנת בחובה סיכון מובנה, והתובע לא הוכיח כי היה נוהג אחרת אלמלא ניהלו הנתבעים את תיק ההשקעות שלו. בנוסף, אישר בית המשפט את תוקפם של הסכמי ההתקשרות, שכללו סעיף פטור המגביל את אחריות הנתבעים לנזקים. בסיכומו של דבר, דחה השופט את התביעה במלואה והורה לתובע לשאת בהוצאות הנתבעים, לרבות שכר טרחת עורך דין.