בד"מ 65/19

תקציר

להלן סיכום פסק הדין. אנא שימו לב כי שמות האנשים המעורבים הושמטו.  עורך דין, המכונה המתלונן, הלווה כסף לאדם פרטי, שהנפיק שיק על ההלוואה אך לא כיבד אותו, יחד עם שני שיקים נוספים להוצאות משותפות. המתלוננת פתחה בהליכים, וניתן פסק דין המורה לנמען להשיב את הכספים. הנמען לא נענה והוביל את המתלונן לפתוח בהליכי גבייה. הנמען לא הופיע בבית המשפט ולא שילם את חוב פסק הדין.  הנמען הורשע בשורה של עבירות לפי חוק לשכת עורכי הדין, דהיינו, אי כיבוד כבוד מקצוע עריכת הדין, אי כיבוד פסק דין והתנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין. פרקליטה של המתלוננת הדגיש את חוסר האמפתיה של הנמען, הזלזול במערכת המשפט והיעדרותו במהלך ההליך. עורך דינו של הנמען ביקש השעיה של חמש שנים, ואילו המתלונן ביקש עונש מאסר ארוך יותר וקנס כספי.  בית המשפט הכיר בגישתו הבורה, הבוטה והמזלזלת, של מקבל הסיוע להחלטות שיפוטיות ולהתחייבויותיו הכספיות. עם זאת, היא לקחה בחשבון גם את הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה ואת העובדה שהמקבל לא הורשע בעבר בעבירות משמעת או פליליות.  כתוצאה מכך, בית המשפט הטיל את העונשים הבאים: a. השעיה בפועל למשך עשרה חודשים, בנוסף לכל עונש אחר שהמקבל מרצה. b. 24 חודשי השעיה על תנאי למשך שלוש שנים, מותנה בכך שהמקבל לא יבצע עבירות נוספות. ג. תשלום פיצוי בסך 2,000 ש"ח למתלונן תוך 30 יום. ד. תשלום של 5,000 ש"ח ללשכת עורכי הדין, גם כן תוך 30 יום.  אחד השופטים הוסיף הערה, המדגישה את הזלזול של הנמען בבית המשפט ואת הצורך בעונש שיאזן בין הרתעה, שמירה על כבוד המקצוע והנסיבות הספציפיות. כמו כן חויב הנמען לשאת בהוצאות ההליך.  פסק הדין התקבל פה אחד, והמקבל קיבל הודעה על העונשים שנגזרו עליו.