ת"א 61003-03-21

תקציר

## ניתוח משפטי: ת"א (שלום - פ"ת) 40478-09-23 חבאס מחמוד חלוה נ' יאסר אבו אסחאק ואח' **מבוא:** ההחלטה הנדונה עוסקת בבקשה לסילוק על הסף של תביעה, שהוגשה על ידי נתבע 1. התביעה מבקשת לבטל פסק דין שניתן בעבר בהליך שונה, בו היו נתבע 1 ונתבע 2 צדדים. התובע בתיק הנוכחי, אשר לא היה צד להליך הקודם, טוען כי פסק הדין המבוקש לביטולו, על אף שנקבע שיחייב את הצדדים לו בלבד, משמש כעת נגדו וגורם לו נזק. **רקע עובדתי:** 1. **התביעה הקודמת:** נתבע 1 הגיש תביעה נגד נתבע 2, בטענה שרכש ממנו זכויות בחלקות קרקע מסוימות. נתבע 1 ביקש פסק דין הצהרתי על בעלות, לצורך קבלת היתרי בנייה, וציין כי פסק דין זה נועד לחייב את היחסים בינו לבין נתבע 2 בלבד. 2. **הסכם פשרה ופסק דין:** כארבעה ימים לאחר הגשת התביעה הקודמת, הגישו נתבע 1 ונתבע 2 הודעה על הסכם פשרה, בו הסכים נתבע 2 לקבלת התביעה ומתן פסק דין הצהרתי לטובת נתבע 1, המחייב את הצדדים בינם לבין עצמם. ביום 4.10.2020, ניתן פסק דין הצהרתי, אשר קבע כי הנתבע (נתבע 2) מכר לתובע (נתבע 1) את זכויותיו במקרקעין, ככל שהיו לו. **חשוב לציין כי פסק הדין הדגיש במפורש את מגבלותיו**: הוא יחייב אך ורק את נתבע 1 ונתבע 2, לא יחייב כל אדם או גוף אחר, ולא ניתן יהיה לרשום הערת אזהרה מכוחו. כמו כן, נקבע כי לא ניתן יהיה להשתמש בו להוכחת זכויות במקרקעין, מלבד בסכסוכים בין נתבע 1 לנתבע 2. 3. **התביעה הנוכחית:** התובע הנוכחי טוען כי הוא הבעלים של חלקות הקרקע, וכי הנתבעים רקמו קנוניה כדי להשתלט על קניינו באמצעות פסק הדין שניתן בהסכמה. לטענתו, למרות מגבלותיו המפורשות, הנתבעים החלו להשתמש בפסק הדין כלפיו כאילו היה מסמך בעלות רשמי, וקיים סיכון ממשי כי ישמש לביצוע עסקאות או לעצירת הליכי תכנון ובנייה. **הבקשה לסילוק על הסף:** נתבע 1 ביקש לסלק את התביעה על הסף, בטענה שהתובע מנסה לפתוח דיון בעילה שכבר הוכרעה (מעשה בית דין או פלוגתא פסוקה), וכי התביעה הוגשה במתכונת שגויה. **דיון והכרעה בית המשפט:** בית המשפט דן בשאלה המרכזית: האם תובע, שלא היה צד להליך קודם, רשאי לעתור לביטול פסק דין שניתן בו, והאם עשה כן בהליך הראוי. * **הלכה פסוקה:** בית המשפט מציין כי קיימת תרופה משפטית לאדם שנפגע מפסק דין שניתן בין שני בעלי דין אחרים, והיא הגשת תובענה לביטול אותו פסק דין. (מוזכרים מקורות משפטיים: זוסמן, פסיקות עליון ופסיקות שלום). * **היישום לנסיבות המקרה:** בית המשפט מכיר בכך שתוכנו המילולי של פסק הדין הקודם אינו פוגע ישירות בתובע, שכן הוא מוגבל ליחסים בין נתבע 1 לנתבע 2. **אולם, בית המשפט מקבל את טענת התובע כי הנתבעים עושים בפסק הדין שימוש פסול, באופן הפוגע בזכויותיו הנטענות.** טענה זו, אף מבלי שהוכרעה לגופה בשלב זה, מצדיקה את בירור התובענה. * **החלטה:** בית המשפט **דוחה את בקשת הסילוק על הסף** של נתבע 1. יתר טענותיו של נתבע 1 יידונו בהמשך ההליך. **השלכות משפטיות וחידושים:** 1. **הכרה ב"פגיעה עקיפה" מפסק דין:** ההחלטה מדגישה עיקרון חשוב בדין האזרחי, לפיו גם מי שאינו צד ישיר להליך משפטי, עשוי להיות מושפע מפסק דין שניתן בו. במקרה זה, בית המשפט מכיר בכך ש"שימוש פסול" בפסק דין, גם אם מוגבל בהיקפו הצהרתי, יכול ליצור פגיעה משפטית המצדיקה התערבות שיפוטית. 2. **הבחנה בין תוכן הפסק לשימוש בו:** בית המשפט מבחין בצורה ברורה בין תוכן פסק הדין כפי שנוסח, לבין הדרך בה הוא מנוצל בפועל על ידי הצדדים. למרות שפסק הדין עצמו לא קבע זכויות כלפי צדדים שלישיים, בית המשפט מוכן לבחון אם נעשה בו שימוש לרעה כדי לפגוע בצד שלישי. 3. **הגנה מפני "הסכמי קנוניה":** ההחלטה מאותת כי בתי המשפט אינם נותנים יד לניסיונות ליצור מצגים משפטיים כוזבים באמצעות הליכים משפטיים, גם אם הם מוסכמים בין הצדדים המקוריים, וזאת כאשר ברור כי מטרתם לפגוע בזכויותיהם של צדדים שלישיים. 4. **הליך ראוי לביטול פסק דין (גם אם עקיף):** בית המשפט מאשר כי הגשת תובענה חדשה לבית המשפט היא הדרך הדיונית הנכונה להעלאת טענות בדבר פגיעה מפסק דין שניתן בהליך אחר, במיוחד כאשר הטענה היא לשימוש לרעה בפסק הדין. 5. **מעשה בית דין ופלוגתא פסוקה:** בית המשפט מבחין בין מצבים בהם תובע מנסה לתקוף פסק דין שהוא לא היה צד לו, לבין מצבים בהם הוא טוען שהפסק פוגע בו בדרך נסתרת. במקרה הראשון, טענות של מעשה בית דין או פלוגתא פסוקה עשויות לעלות. אולם, כאשר ישנה טענה לפגיעה שיטתית באמצעות ניצול לרעה של הפסק, בית המשפט נוטה לאפשר בירור לגופו של עניין. **סיכום:** החלטת בית המשפט דוחה את ניסיונו של נתבע 1 לסלק את התביעה על הסף. בית המשפט מכיר בזכותו של צד שלישי, אשר לטענתו נפגע מפסק דין שניתן בהליך שלא היה צד לו, לעתור לביטולו או לבירור טענותיו, כאשר הוא טוען לשימוש לרעה בפסק הדין. הדבר מדגים את גישתו של בית המשפט להגנה על זכויות קניין מפני מניפולציות משפטיות. ההליך יימשך כעת לבירור לגופו של עניין.