הפ"ב 31440-05-20

תקציר

בפסק דין זה דוחה בית המשפט בקשה לביטול פסק בוררות שניתן בסכסוך בין אגודת דיור וחבריה מצד אחד לבין יזם שניהל את העמותה וחברה בבעלותו מצד שני. חברי העמותה תבעו את היזם ואת החברה על סך 17 מיליון שקל, בטענה כי לא הבינו את ההסכמים עליהם חתמו וכי היזם פעל ברשלנות ובחוסר תום לב. היזם והחברה, מצדם, תבעו מנגד 8 מיליון שקל שכר טרחה ועלויות ניהול. הבורר קיבל חלקית את טענות החברים והורה ליזם ולחברה לשלם להם פיצויים והוצאות בסך של למעלה מ-3 מיליון שקל. המבקשים (היזם והחברה) ביקשו לבטל את פסק הבוררות מכמה טעמים. ראשית, הם טענו כי הבוררת לא כתבה את פסק הבוררות בעצמה וכי הוא נכתב על ידי אדם אחר, ולכן יש לבטל את פסק הבוררות לפי סעיפים 24(3), 24(4), 24(5) ו-24(6) לחוק הבוררות, וכן לפי סעיף 11(1) לחוק הבוררות, המאפשר ביטול אם "נמצא כי הבורר אינו ראוי לאמון הצדדים". בית המשפט דחה טענה זו לאחר שנמצא כי טענות המבקשים התבססו על השערות והנחות שאינן מעוגנות בראיות. בית המשפט הדגיש כי הבוררת, שופטת בדימוס, כתבה את פסק הבוררות בעצמה, וכי טענות המבקשים פגעו בשמה הטוב. שנית, טענו המבקשים כי לא ניתנה להם הזדמנות נאותה להשמיע את ראיותיהם, בניגוד לסעיף 24(4) לחוק הבוררות. בית המשפט דחה גם טענה זו, והדגיש כי למבקשים ניתנה כל הזדמנות להציג את ראיותיהם לאורך כל הליך הבוררות, וכי החלטת הבוררת שלא לאפשר ראיות נוספות בשלב מאוחר מאוד של ההליך הייתה סבירה ונתונה לשיקול דעתה. זאת ועוד, בית המשפט מצא כי הראיות הנוספות שביקשו המבקשים להגיש אינן נחוצות ולא היו משנות את תוצאת פסק הבוררות. שלישית, טענו המבקשים כי הבורר לא הכריע במחלוקות בין הצדדים וכי פסק הבוררות מכיל סתירות קשות, ועל כן יש לבטלו לפי סעיף 24(5) לחוק הבוררות. בית המשפט קבע, כי טענות המבקשים הן בעיקרן ערעוריות ואין להן מקום בהליך הביטול. בית המשפט בחן את טענות המבקשות ומצא כי הבוררת הכריעה בכל העניינים שהוגשו לה, וכי פסק הבוררות היה עקבי ולא היו בו סתירות העולות כדי היעדר החלטה. בית המשפט הדגיש כי טענות המבקשים היו מגמתיות והוציאו את הדברים מהקשרם. לדברי בית המשפט, פסק הדין היה ברור, ולכל היותר נפלה טעות או אי דיוק בנימוקים שניתנו, דבר שאינו מהווה עילה לביטול. עוד טענו המבקשים כי הבורר התעלם מטענותיהם, טענותיהם וראיותיהם וכי פסק הבוררות נעדר הנמקה, ועל כן יש לבטלו לפי סעיפים 24(3), 24(4), 24(6) ו-24(10) לחוק הבוררות. בית המשפט דחה טענות אלה, והדגיש כי הבוררת אכן דנה בטענות המבקשים וסיפקה נימוקים מספיקים להחלטתה. לאור האמור, הגיע בית המשפט למסקנה כי טענות המבקשים אינן נופלות בגדר אף אחת מעילות הביטול הקבועות בסעיף 24 לחוק הבוררות, ועל כן הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה. המבקשים חויבו לשלם למשיבים הוצאות בסך של 50,000 ₪.