ע"פ 3055/18
פסק-דין עליון
תקציר
בהכרעת הדין אישר בית המשפט המחוזי תחילה את עדותו המזהה של שוטר שטען כי זיהה את המערער בצילומי מצלמות אבטחה הקשורים לשוד. למרות טענות ההגנה שערערו על עדות זו, וטענו כי ייתכן שהיא הושפעה ממידע מודיעיני קודם, בית המשפט מצא את השוטר אמין. עם זאת, בערעור הועלו חששות משמעותיים לגבי תוקפו של הזיהוי. בתיעוד הוצגו רק תמונות מטושטשות וחלקיות של פניו של החשוד, שכוסו ברובן בקפוצ'ון, מה שהקשה על זיהוי סופי. ערכאת הערעור הביעה ספקנות באשר למהימנות זיהויו של אדם על סמך רמזים חזותיים חולפים ולא ברורים מהתיעוד בלבד, בתוספת היכרותו המוקדמת המוגבלת והמעורפלת של השוטר עם המערער. בנוסף, צילומי האבטחה נעדרו מאפיינים ברורים שיאששו את עדותו של השוטר. גם ניתוחו של המומחה את לבושם של המערער והחשוד לא היה חד משמעי. ערכאת הערעור הדגישה את הצורך בתיקוף אובייקטיבי של עדויות זיהוי, והגיעה למסקנה כי במקרה זה, הראיות חסרות איכות ומשקל מספיקים כדי לתמוך בהרשעה. לפיכך, זוכה המערער מחמת ספק סביר, דבר הממחיש את יחסי הגומלין המכריעים בין מהימנות העדים, הראיות האובייקטיביות והסטנדרטים המחמירים הנדרשים לביסוס אשמה בהליך פלילי ללא עוררין.
חקיקה מקושרת
ע"פ 3055/18 ג'אבר אבו רקייק נ' מדינת ישראל, עליון (4.8.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.