ת"א 4422-12-20

תקציר

השופט עמית כהן החליט כי יש לדחות את התביעה נגד הנתבעים לאלתר. לבקשת התובעים לפתרון מגורי קבע, זהה למצב לפני פינויים, אין בסיס משפטי. הטענות שהציגו התובעים אינן משכנעות דיין כדי להצדיק בקשה כזו ועל כן, בהיעדר סמכות לדון בעילות התביעה המוצגות לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות, נדחים חלקי התביעה לפי חוק זה. כמו כן, הסתמכותה של התביעה על הדין הכללי נדחית אף היא, משום שהתובעים לא הציגו עילות תביעה ספציפיות וחתמו בעבר על כתב ויתור, המונע מהם להגיש תביעה נגד הנתבעים על בסיס הדין הכללי. כתב ויתור זה, עליו אישרו התובעים את חתימתם, קובע בבירור כי התובעים ויתרו על כל תביעה אחרת מזו המבוססת על חוק יישום תכנית ההתנתקות. גם הצעת המבקר, שהתובעים מתייחסים אליה כמחייבת, נעשתה במסגרת הליך גישור ולכן אינה מתקבלת כראיה, מה גם שהיא לא הובילה לשום הסכם והמדינה לא אימצה אותה. בנוסף, ניסיונם של התובעים לטעון כי החתימה על כתב הוויתור הותנתה בקיומו של הסכם העתקה אינו תקף שכן הוא לא הוזכר באף אחת מטענותיהם הקודמות ונעדר כל תשתית עובדתית. בהתחשב בכל הנקודות הללו, השופט מחליט כי תביעת התובעים נדחית במלואה, ועל התובעים לשלם לנתבעים הוצאות בסך 25,000 ₪.