ע"א 562/88

תקציר

בית המשפט העליון דן בערעור על שטר חוב עליו חתמה המערערת וסימן כ"בלתי סחיר" עם המילים "לביטחון" שהוסיף המשיב. הסוגיה נסובה סביב השאלה האם שינויים אלה השפיעו על תוקפו של השטר. המערערת טענה כי תנאים אלה הופכים את השטר לבלתי סחיר ומותנה, ופוסלים אותו כנושא לביצוע. הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי דחו בעבר טענה זו, ואישרו את תוקפו של השטר ואת חובת הפירעון של המערער. בית המשפט העליון אישר פסקי דין אלה, בקובעו כי התוספות לא פגעו בתוקפו של השטר או באופיו הבלתי מותנה, שכן הן נוגעות למסירה ולא להתחייבות עצמה. בית המשפט הדגיש את חשיבותו של ההסכם בין הצדדים המצביע על תפקידו של השטר כנייר ערך ועל אי סחירותו, והגיע למסקנה כי תנאים אלה אינם מבטלים את יכולת אכיפתו בין הצדדים המקוריים. השופט מלץ, יחד עם הנשיא שמגר והשופט גולדברג, מצא כי בצדק חלה על המערער אחריות לחוב כפי שהסכים לתנאים בעת מסירתו, וכל אי קיום ההסכם מצדיק את ביצוע השטר. לפיכך נדחה הערעור, והמערער חויב בהוצאות המשפט של המשיב.