ת"א 39677-04-10

תקציר

התובע, נהג גרר, תבע שני נתבעים לפיצויים לאחר שנפגע בעבודה בעת שדחף רכב פרטי שנזקק לגרירה. מבטחת הרכב הפרטי, הנתבעת 1, והמבטחת של התובעת עצמה, הנתבעת 2, היו צדדים לתביעה. גרסתו של התובע לתאונה התקבלה על ידי השופט, אשר מצא כי הרכב הפרטי נדחף ידנית על ידי התובע והתגלגל לאחור בשל שיפוע הכביש ופגע ברגלו. השופט קבע כי הרכב הפרטי היה היחיד שהיה מעורב בתאונה, ועל כן הנתבע 1 חייב בפיצוי התובע. לאחר מכן פירט השופט את פציעותיו של התובע ואת הטיפולים הרפואיים שעבר. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כאירוע עבודה והעניק הטבות לתובע. עוד ציינה השופטת כי התובע ניסה לקשור בין כאבי הגב שלו לתאונה אך ללא הצלחה. התובע ביקש פיצוי נכות תפקודית בשיעור של 30%, אך השופט העריך אותו נמוך יותר. השופטת חישבה את סך הפיצויים המגיעים לתובע, שהסתכמו ב-103,800 ₪, וקיזזה את הקצבאות שהתקבלו מהמוסד לביטוח לאומי, כך ש-82,050 ₪ ישולמו על ידי הנתבע 2. לבסוף הורה השופט לנתבע 2 לשלם את שכר טרחת התובע ודחה את התביעה נגד נתבע 1. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים והיה צריך לשלם אותו תוך 30 יום.