רע"א 10066/04

תקציר

בפסק דין זה התייחס בית המשפט לשאלה האם להעניק סעד זמני למשיבה בדבר אספקת חומר גלם על פי הסכם שאורכו כביכול חמש שנים. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שקביעת התנאי המדויק של ההסכם מאתגרת, מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן סעד למשיב בשל נזק פוטנציאלי מיידי ובלתי הפיך. בית המשפט ציין כי אם ההסכם היה לתקופה בלתי מוגבלת, המבקש יכול היה לבטלו בהתראה סבירה, אך היבט זה דרש בדיקה נוספת. הסעד הזמני הוגבל אפוא לשנה אחת, ואיפשר למשיב לבקש הארכה במידת הצורך, מותנה בהמשך ממצאי בית המשפט לגבי משך ההסכם. בית המשפט הביע ספקנות לגבי שמירה על מחיר קבוע לאורך חמש שנים בשל חוסר מעשיות כלכלית, והדגיש את הצורך לשקול מחדש את התנאים החוזיים אם תקופת ההקלה תוארך. בית המשפט אף מצא את הערבויות הראשוניות שנקבעו על ידי בית משפט קמא נמוכות מדי, ובחר בערבות בנקאית נוספת בסך 100,000 ₪ לכיסוי נזקים פוטנציאליים למבקש. למרות שהערעור הצליח בחלקו בהטלת מגבלת זמן על הסעד הזמני, חויב המבקש לשלם שכר טרחת עורך דין מופחת בשל התוצאה הכוללת. ההחלטה נכנסה לתוקף באופן מיידי, תוך עמידה בתנאים שהותוו למשיב בעניין הערבות הבנקאית.