רע"א 4712/08

תקציר

בסכסוך משפטי שבו היו מעורבים ערב ובנק, נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. התיק נסב סביב המבקש, ששימש כערב לחייב שהיה חייב 371,000 ₪ לבנק. בשנת 2004, לאחר שהודיע למבקש, ניכה הבנק מהפיקדון 100,000 ₪ לכיסוי החוב. המבקשת תבעה את הבנק בטענה כי הפר תחילה את חובתו למצות תחילה את הליכי הגבייה נגד החייב ולא גילה את חובותיו הקיימים של החייב. בית משפט השלום פסק תחילה לטובת המבקש, בנימוק של היעדר גילוי נאות מצד הבנק וניסיונות לא מספקים לגבות את החוב במקום אחר. עם זאת, בערעור הפך בית המשפט המחוזי החלטה זו, בקובעו כי ידיעתו של המבקש על חובות החייב מבטלת את טענות אי הגילוי, והדגיש כי אין הרחבה מהותית של התביעות מעבר למה שהוגש בתחילה. בערעור שהגיש לאחר מכן ביקש המבקש לבחון מחדש את הסוגיות הנוגעות ל"הרחבת החזית" ואת חובות הבנק כלפי שקיפות ונהלי גבייה. עם זאת, השופט דחה את הערעור, בקובעו כי הוא אינו מעורר שאלות משפטיות משמעותיות מעבר לנסיבות הספציפיות של מקרה זה והדגיש כי כללי ההתדיינות האזרחית יושמו כראוי על ידי בית המשפט המחוזי. לא נדרשו הוצאות מאחר ולא התבקשה תגובת הבנק לפיטורים אלה.