ת"פ 29585-06-15

תקציר

בהתבסס על חומר הראיות והודאת הנאשם, מצא בית המשפט את הנאשם אשם בתקיפת בת זוגו וגרימת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 382(ג) לחוק העונשין. האירוע התרחש בעקבות ויכוח בין הנאשם לאשתו דאז, כאשר הנאשם, לאחר שיצא וחזר לביתם, נופף בשקית חפציו, פגע באפה של אשתו וגרם לשבר. בהתחשב בחומרת העבירה, הדגיש בית המשפט את חשיבות הרשעת הנאשם, תוך שימת דגש על הנסיבות החריגות הנדרשות לצורך ויתור על הרשעה. בית המשפט ציין את הערכים החברתיים הנפגעים מהתקיפה הזוגית, את נסיבות העבירה ואת מדיניות הענישה הרווחת. הנסיבות אמנם לא נחשבו קיצוניות, אך בית המשפט הכיר בשבר שנגרם לאפו של הקורבן. בית המשפט קבע כי טווח הענישה ההולם הוא מאסר קצר עד שישה חודשים, אותם ניתן לרצות כעבודות שירות. בגזר הדין התחשב בית המשפט בהיעדר עברו הפלילי של הנאשם, בפגיעה בנאשם ובמשפחתו, בקבלת האחריות שלו ובהתנהגותו החיובית מאז האירוע שלוש שנים קודם לכן. בית המשפט חרג מהמלצת שירות המבחן, ובמקום זאת גזר על הנאשם חודשיים מאסר בפועל ששימשו כעבודות שירות, חודשיים מאסר על תנאי וצו מבחן לשנה. הנאשם הוזהר כי כל הפרה תגרור עונש חדש. בית המשפט אישר את ההרשעה וגזר את דינו של הנאשם בהתאם, עם זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. פסק דין זה ניתן בנוכחות המאשימה, הנאשם והסניגור, ביום 13.7.2016.