עמל"ע 27647-04-11

תקציר

פסק הדין המדובר הוא תוצאה של הליך משמעתי נגד עורך דין, שהורשע בביצוע מעשים הפוגעים בכבוד מקצוע עריכת הדין ובעבירות התנהגות שאינה הולמת עורך דין. הוא הורשע בהטרדה מינית של עובדת במשרדו ובהטרדה ובפיטורים של עובדת אחרת לאחר שהתלוננה על ההטרדה המינית. עורך הדין הורשע גם בניסיון לשכנע עובד אחר לחזור בו מהודעתו במשטרה בנוגע לתלונה על הטרדה מינית, שהיוותה עבירות משמעת נוספות. בית הדין המשמעתי המחוזי גזר במקור על עורך הדין הרחקה לצמיתות מלשכת עורכי הדין. עם זאת, בית הדין המשמעתי הארצי קיבל חלקית את ערעורו על חומרת העונש, והמתיק אותו ל-60 חודשי השעיה, מתוכם 42 חודשי השעיה בפועל ו-18 חודשי מאסר על תנאי. עורך הדין ערער על ההרשעה וטען כי הראיות שהוצגו אינן מצדיקות את הרשעתו. הוא גם ביקש להקל בעונשו, בטענה שמעשיו נמצאים בקצה הנמוך של ספקטרום החומרה של הטרדה מינית וכי קיימות נסיבות מקלות. בתוך כך, ערער המשיב (לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב-יפו) על החלטת בית הדין המשמעתי הארצי להקל בעונש, בטענה כי נסיבות העבירות מצדיקות הרחקה לצמיתות מהלשכה. בית הדין דחה את ערעורו של עורך הדין על ההרשעה, ולא מצא עילה להתערב בפסק דינו המפורט והמנומק של בית הדין המשמעתי הארצי. בית הדין דחה גם את שני הערעורים על גזר הדין, והסכים עם קביעת בית הדין המשמעתי הארצי לעונש הולם ומידתי. בהתאם להחלטות בתי הדין המשמעתיים, נאסר פרסום פרטי המתלוננים, אך ניתן היה לפרסם את פסק הדין בצורה ערוכה.