עס"ק 11563-05-10

תקציר

המקרה נסוב סביב הסדרי הפנסיה של הסגל האקדמי הבכיר שהצטרף לאוניברסיטה משנת הלימודים 2003 ואילך. תחילה קבע בית הדין האזורי לעבודה כי עובדים חדשים אלה צריכים לקבל פנסיה תקציבית כמקובל בהיסטוריה, למרות ניסיונות להעבירם לפנסיה צבורה. על החלטה זו ערערו אוניברסיטת תל אביב והממונה על השכר, בטענה כי פסק הדין אינו מכיר בפעולות האוניברסיטה, שתאמו את המלצות הממשלה לעבור לפנסיה צבורה כדי להקל על הנטל הכלכלי. בית הדין לערעורים בחן את המסגרת המשפטית הנוגעת להסכמי פנסיה, ובחן באופן ספציפי האם ההסכם משנת 1972, שהבטיח פנסיה תקציבית, עדיין יכול להיות ישים לאחר כינון חוק יסודות התקציב, המגביל שינויים בתגמול במגזר הציבורי ללא אישור המדינה. בסופו של דבר קבע בית הדין כי אין להחיל את ההסכם משנת 1972 על עובדים חדשים ללא אישור הממונה על השכר, ובכך ביטל למעשה את החלטת בית הדין האזורי. היא הדגישה כי הסכמים פנימיים באוניברסיטה או שינויים שאינם מוסדרים כהסכמים קיבוציים נעדרים סמכות לשנות הסכמים קיבוציים קיימים. פסק הדין מאשר מחדש את תחולתו של סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, הקובע כי לא ניתן יהיה להרחיב את הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים ללא אישור המדינה, ובכך משקף מאמצים ממשלתיים רחבים יותר לתקנן ולחסוך בפנסיה במגזר הציבורי.