ת"א 1219/99

תקציר

פסק הדין מתווה דחייה על הסף של התביעה נגד הנתבע מס' 5, שכן לא הובאו ראיות למעורבותם באירועי התביעה. השופט מצא את עדותו של הנתבע מס' 4 כבלתי אמינה, ובכך פסק לטובת גרסת התובע לאירועים. המסגרת החוזית בין הצדדים הייתה מותנית בתוצאה, שלא כובדה על ידי הנתבעת מס' 1, שלא סיפקה לתובעת את דוחות התנועה החודשיים הנדרשים. השופטת קיבלה את חישוב הפיצוי המגיע לתובע, שעמד נכון למועד הגשת התביעה על סך של 6,996,627 ש"ח, בצירוף ריביות והפרשי הצמדה עד לתשלום בפועל. סכום זה היה אמור להיות משולם על ידי הנתבעים 1 עד 4, ביחד ולחוד, אשר היו אחראים גם להוצאות המשפט של התובע ולשכר טרחת עורך הדין. כן פסק השופט להרים את מסך ההתאגדות בין נאשמים 1 ו-2, ובינם לבין נאשמים 3 ו-4, בשל הנסיבות החריגות של המקרה, שעניינן ניהול כושל של כספים וערבוב נכסי החברה והנכסים האישיים. פעולות אלה הותירו את התובעת ללא תשלום עבור שירותי השיווק שלה, למרות שהניבה הכנסה משמעותית לנתבעת מס' 1. פסק הדין נועד לחייב את הגורמים האחראים לתת דין וחשבון ולעשות צדק עם התובע. פסק הדין היה אמור להימסר לבאי כוח הצדדים.