ע"א 524/74

תקציר

פסק הדין מתייחס למחלוקת על פרשנות תקנות שונות המסדירות דמי העברת מקרקעין ופירוקים של חברות בישראל. התיק התמקד בחברה, דירות נופש בע"מ, שצו כינוס הנכסים שלה עומד בתוקפו. חברה זו נהנתה מהקלות מסוימות לפי חוק עידוד השקעות הון, לרבות דחיית דמי רישום לפי סעיף 29 לפקודת העברת מקרקעין. התעוררה השאלה האם אי תשלום אגרות אלה הביא לשעבוד לטובת המדינה. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, פסק בעניין. הם קבעו כי הסעיפים הרלוונטיים בפקודת העברת מקרקעין ופקודת החברות אינם תומכים ברעיון השעבוד במקרה זה. השופטים פירשו את החוקים כך שיש לראות בשכר הטרחה שלא שולם חובות רגילים של החברה. עוד נקבע כי אין בסיס חוקי לעכב כל רישום נוסף של עסקאות מקרקעין עד לתשלום אגרות אלה. חשוב לציין כי בית המשפט הבהיר כי סעיף 14ב(1) לפקודת העברת מקרקעין חל רק על אגרות שנדחתה על ידי מינהל רישום המקרקעין ולא על אגרות הנדחות על פי דין. לבסוף, הסכימו השופטים עם החלטתו הקודמת של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שדחו את בקשת המדינה לעיון חוזר ואישרו כי על המדינה לשאת בהוצאות המשיבים בערעור זה.