עב"ל 13198-07-20

תקציר

במקרה דנן, המערערת, עובדת ותיקה בשירותי בריאות כללית, ביקשה הכרה בריבוי פציעות כמיקרו-טראומות הקשורות לעבודה בעקבות תביעה שהתקבלה בגין פגיעה בעמוד השדרה המותני מתאונת דרכים בשנת 2012. למרות שבתחילה נדחו טענות נוספות בגין פגיעות בעמוד השדרה הצווארי והכתף, טען המערער כי עבודתו הנרחבת החוזרת ונשנית הכוללת הרמת משאות כבדים צריכה לתמוך בהכרה בליקויים נוספים עקב מיקרוטראומה. התביעה המקורית התקבלה בחלקה אך נדונה בבית המשפט המחוזי, תוך התמקדות בשאלה האם קיימות ראיות מספיקות לביסוס מיקרוטראומה בעמוד השדרה הצווארי והכתף. בית המשפט הכיר באופי עבודת הסבלות, תוך שימת דגש על תנועות חוזרות ונשנות גם במשימות מגוונות, ואכן יכולה להשפיע על חלקי גוף מרובים. בהסתמך על תקדימים, פסק הדין הדגיש את האפשרות של פגיעה בחלק גוף אחד המשפיעה על אזורים סמוכים באמצעות מתח מצטבר. החלטת הערעור ביטלה פיטורים קודמים, וחייבה מומחה רפואי להעריך את הקשר הסיבתי בין פעילות העבודה לבין הפגיעות הנטענות, במיוחד בהתחשב בקשרים ההדדיים של תנועת עמוד השדרה והכתפיים בתנאי עבודה כבדים. לפיכך, יש לבסס תשתית עובדתית מפורטת שתקל על הערכת המומחה הרפואי, תוך פסיקת שכר טרחת עורך דין למערער. החלטה רבת ניואנסים זו מדגישה את המורכבות של קישור חובות תעסוקתיות חוזרות ונשנות לפגיעות פיזיות מרובות פנים בתביעות נפגעי עבודה.