ע"פ 40307/07

תקציר

המשיב הורשע בנהיגה תחת השפעת אלכוהול ועמד בפני פסילת רישיון חובה של שנתיים לפחות לפי פקודת התעבורה. בית משפט השלום בתעבורה בירושלים הרשיע אותו וגזר עליו שישה חודשי פסילת רישיון, שהופחתו ב-30 יום, חודשיים על תנאי ו-250 שעות עבודות שירות. המערער טען כי בית המשפט לא שקל את חומרת העבירה והטיל את עונש המינימום. עוד טען המערער כי "הצעתו" של בית המשפט לעונש אם המשיב יודה היא עסקת טיעון פסולה, ובית המשפט לא היה צריך להציע אותה. מנגד, טען בא כוח המשיב כי הצעת בית המשפט הובילה להודאה. בית המשפט המחוזי קבע, כי בית משפט קמא לא היה צריך להעלות את ההצעה, אך לא היה הסדר טיעון, והמשיב יכול היה לחזור בו מהודאתו בכל עת. לפיכך, הערעור התקבל בחלקו, והעונש הוחמר ל-14 חודשי פסילת רישיון, בעוד יתרת עונשו של בית משפט קמא אושרה.