ה"פ 9270-02-10

תקציר

העותרת ביקשה עיכוב הליכים בצו הוצאה לפועל שמטרתו מימוש משכנתא על דירתה להבטחת חובו של אביה לבנק המשיב. העותרת טענה כי הבנק לא מילא את חובות הגילוי כלפיה כערב יחיד לפי חוק הערבות, וכי הדירה לא הייתה צריכה להיות משועבדת שכן לאביה היו נכסים אחרים. עוד טענה כי לא הייתה מודעת למצבן הכלכלי האמיתי של החברות של אביה בעת שחתמה על המשכנתא, וכי הדירה הייתה מיועדת למימוש כבר אז. הבנק המשיב הכחיש טענות אלה וטען כי לבקשה אין סיכוי להצליח. כן ביקשה להחריג את סיכומי התשובה של העותר מתיק בית המשפט להגשה ללא רשות בית המשפט. בית המשפט קבע כי העותר לא הוכיח זכות לכאורה לסעד המבוקש. נמצא כי הבנק מילא את חובות הגילוי שלו כלפי העותרת, וכי היא הייתה מודעת למצבו הכלכלי של אביה ולמטרת המשכנתא. עוד ציין בית המשפט כי העותרת נענתה מרצון לבקשותיו של אביה מבלי להפעיל שיקול דעת משלה, ועל כן אינה יכולה כעת לטעון לאי ידיעה. זאת ועוד, בית המשפט לא שוכנע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת העותרת, מה גם שהדירה המדוברת אינה מקום מגוריה, ועיכוב הליכי ההוצאה לפועל עלול לגרום נזק משמעותי לבנק. לפיכך, דחה בית המשפט את הבקשה לעיכוב הליכים, ביטל את צו המניעה הארעי והורה לעותרת לשלם הוצאות בסך 10,000 ₪ בהתאם לתוצאות בתיק העיקרי. בית המשפט אף התיר לעותרת להמיר את ההליך לפעולה רגילה ולקבוע מועד אחרון להגשת כתב תביעה. בקשת הבנק להחריג את סיכומי התשובה של העותר התיישרה בהחלטת בית המשפט, והוצאות הבקשות יישקלו במסגרת פסק הדין.