ע"א 54/87

תקציר

בית המשפט העליון דחה ערעור של מערערת שביקשה להעביר דירת גג על שמה על סמך הסכם קודם עם קבלן. עניינה של התביעה ב"עסקת קומבינציה" במסגרתה התקשרו המשיבה מס' 4 ובעלה המנוח, כבעלי קרקע, עם חברת בנייה (המשיבים 3-1) לבניית בניין מגורים, בתמורה לשלוש קומות ושש דירות שיישארו אצל בעלי הקרקע. מחלוקת התעוררה כאשר הבנייה התעכבה, וסיבוכים נוספים התגלו עם חוזה חדש שנעשה בין הקבלן לבין המערערת, שהובטחה לה דירת הגג, לרבות מאפיינים נוספים כמו שתי חניות ומרפסות גג. חרף הערת אזהרה קודמת שנרשמה לטובת המערערת בגין דירת הגג, נדחו טענות המערערים מחמת השתק מחמת עילה. בית המשפט מצא כי מקרה קודם כבר פתר את חוסר היריבות בין טענות המערערת לבין הבעלים, ופסק דין קודם זה מנע תביעות נוספות מאותה עילה. בית המשפט הכיר בכך שסירובם של המערער והבעלים להיענות זה לדרישת זה של זה הוביל להליך המשפטי, אך הותיר על כנו את הדחייה, תוך שהוא מסתמך על עקרונות השתק מערעורים אזרחיים קודמים ומתקנות פרוצדורליות. בנוסף, הערה כי ההסכם עם הקבלן בוטל למעשה בהסכמים מאוחרים יותר בין הצדדים המעורבים, ערערה עוד יותר את מעמדה של המערערת. בית המשפט אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והדגיש כי הראיות והדינמיקה המשפטית הספציפית, לרבות אי-יריבות, שוללות את טענת המערער. משכך, חויב המערער בהוצאות המשפט שנגרמו למשיב מס' 4.