ת"א 34483-05-21

תקציר

התובעת, שהייתה מעורבת בתאונת דרכים בשנת 2019, תבעה את הנתבעת, מבטחת הרכב, לפיצויים. כתוצאה מהתאונה נגרם שבר בקרסול שמאל שהצריך אשפוז וניתוחים מרובים, והותירה את התובע עם נכות לצמיתות. לא הייתה מחלוקת על התאונה עצמה או על חובת הנתבע לפצות את התובע. הנושאים העיקריים היו היקף הנזק והניכויים מקצבאות המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט הכיר בנכות הזמנית והצמיתה של התובעת, והעמיד אותה על 28%. באשר לפוטנציאל התעסוקה וההשתכרות של התובע, קבע בית הדין כי השכר הממוצע במשק עומד על 9,767 ₪, בהתחשב בגילו, השכלתו ועברו התעסוקתי של התובע. תביעת התובע לשכר לא מדווח בעת שעבדה כשליח נדחתה מחוסר ראיות. בית המשפט פסק גם בעניין הנכות התפקודית, קבע אותה על 20%, ופסק פיצוי בגין סיוע וטיפול סיעודי בעבר ובעתיד, וכן החזר הוצאות. ניכויים בוצעו עבור קצבאות ביטוח לאומי שהתקבלו ותשלום קודם של 8,000 ₪. בפסק הדין הסופי נפסקו לתובע 444,835 ₪, כולל שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, לאחר ניכוי קצבאות הביטוח הלאומי והתשלום הקודם מהסכום הכולל שחושב. הנתבע חויב לשלם סכום זה תוך 30 יום מיום קבלת פרטי הבנק של התובע. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי.