בש"א 1430/19

תקציר

בפסק הדין מיום 3.4.2019 דחה בית המשפט את הערעור בעניין פטור מהפקדת בטוחות בהליכי חדלות פירעון. פסק הדין שב ומדגיש את הצורך בהתקיים שני תנאים מצטברים לפטור כזה: הוכחת אי-יכולת כלכלית עם תשתית עובדתית ממצה והוכחת סיכוי ממשי להצלחה. קביעת הרשם כי המערערת לא הוכיחה די הצורך אי כושר כלכלי אושרה, למרות שסכום הביטחון הופחת ל-10,000 ₪. זאת ועוד, המערערת לא ביקשה תמיכה כספית מהנושים, אשר עמדו ליהנות מתוצאת הערעור, ובכך לא הצדיקה את הפטור. בפסק הדין מודגש כי גם עבור נושאי משרה בהליכי פשיטת רגל, חובת הפקדת בטוחות או אגרות בית משפט אינה מתבטלת באופן אוטומטי אלא בקיימות נסיבות חריגות, ובעלי תפקידים אלה צפויים לפנות לנושים לקבלת סיוע כספי אפשרי. בית המשפט הדגיש כי היה על המערערת, הפועלת בתפקיד נאמן, להתייעץ עם הנושים לגבי נכונותם לתמוך כלכלית בערעור, בהינתן שהם ייהנו במישרין מכל תוצאה חיובית. עוד הובהר בהחלטה, כי לא מוטלת על הפקיד אחריות כספית אישית בגין הפיקדון או האגרות, ואי התקשרות עם הנושים מחלישה כל תביעה לפטור. בנוסף, התייחס פסק הדין לטענות המערערת ביחס לנגישות לערכאות, וקבע כי האיזון הקבוע בתקנות בין נגישות לבין אינטרס ציבורי אינו פוגע בזכות זו. לפיכך, לאור שיקולים אלה והיעדר היצמדות פרוצדורלית, נדחה הערעור.