ע"א 10408/09

תקציר

הערעור מערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים שלא לפסול עצמו מתיק ת"א 13111/07. המשיבה תבעה את המערערים בגין נזקים לדירתה השכורה ובית משפט השלום הציע סכום פשרה, שהמשיבה קיבלה והמערערים לא סירבו לה במפורש. בית המשפט פסק אז לטובת הפשרה, בהנחה ששתיקת המערערים משמעה הסכמה. המערערים ביקשו מבית המשפט לפסול את הערעור, אשר נדחה, מה שהוביל לערעור זה. לטענת המערערים, בית המשפט מנע מהם לחקור את המשיב חקירה נגדית והשמיע הערות מגמתיות בנוגע לסיכויי התביעה שלהם. הם גם חולקים על כך שבית המשפט הנחה את הסכמתם. המשיב מכחיש טענות אלה וטוען כי יש לדחות את הערעור בשל הימנעותם של המערערים מצירוף מסמכים רלוונטיים. הערעור נדחה. אין כל ראיה לכך שהמערערים היו מנועים מלחקור את המשיב, מה גם שפרוטוקול הדיון אינו תומך בטענתם. הערותיו של בית המשפט על סיכויי התביעה אינן עילה לביטול, במיוחד משום שבית המשפט הכחיש את העלאתן. גם טענתם העיקרית של המערערים, לפיה בית המשפט גיבש דעה בתיק באמצעות פסק הפשרה, אינה משכנעת. פסק הדין בפשרה אינו מעיד על עמדת בית המשפט לגופו של עניין ואינו נועל את חוות דעתו. מאחר שפסק הדין הותנה בהסכמת המערערים, רשאי בית המשפט לשקול מחדש את עמדתו. זאת ועוד, הסכמת המערערים לא ניתנה במפורש, והתרשמותו של בית המשפט כי כך הייתה, הייתה סבירה. בקשות פשרה הן נדירות ואינן מוצדקות במקרה זה. טענות המערערים, בעיקר אלה הנוגעות להתנהלות בית המשפט, אינן מבוססות ומוכחשות על ידי בית המשפט. לבסוף, יישאו המערערים בהוצאותיו של המשיב בסך 7,500 ₪.