ע"ר 27638-10-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו בלבד: **ניתוח משפטי של פסק דין בע"ר 27638-10-25 – שמשון בוגנים נ' עו"ד אברהם זאדה הרפז** **מבוא** פסק דין זה, שניתן על ידי כבוד השופט דוד מינץ, עוסק בערעור על החלטת רשמת בית המשפט, אשר הורה על מחיקת הליך בשל אי הפקדת ערובה ודחה בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת. ההחלטה הקודמת, בין היתר, פטרה את המערער מתשלום אגרה והפחיתה את סכום הערובה. הערעור עומד על שתי טענות עיקריות של המערער: קשיים כלכליים מובהקים וסיכויי ערעור טובים, לצד טענות על חוסר סבירות, מידתיות, פגיעה בזכות הגישה לערכאות ושימוש לרעה בסמכות שיפוטית. **עקרונות משפטיים וניתוח ההחלטה** 1. **מחיקת הליך בשל אי הפקדת ערובה – עמידה בדין:** * **העיקרון המשפטי:** השופט מינץ מבסס את דחיית הערעור בראש ובראשונה על העובדה שהמערער לא הפקיד את הערובה שנקבעה. הוא מפנה לתקנה 135(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, וכן לפסיקה קודמת (ע"ר 6094/22 פלוני נ' פלונית), הקובעות כי אי הפקדת ערובה כאמור בדין מובילה למחיקת ההליך. * **משמעות:** קביעת הערובה מהווה מנגנון להבטחת הוצאות הצד שכנגד או תשלומים אחרים הנדרשים במהלך ההליך. אי קיומה של דרישה זו, לאחר שנקבעה על ידי בית המשפט, נחשב לכשל דיוני מהותי, המצדיק את מחיקת ההליך. 2. **שיקול הדעת של הרשמת בגובה הערובה והתערבות ערכאת הערעור:** * **העיקרון המשפטי:** השופט מדגיש כי בקביעת גובה הערובה נתון לרשמת שיקול דעת רחב, וערכאת הערעור אינה מתערבת בכך בנקל. הוא מסתמך על תקדימים רלוונטיים (ע"ר 55074-10-25 הרוש נ' וכטל; ע"ר 22163-05-25 פלונית נ' פלונית). * **משמעות:** גישה זו מכבדת את סמכותם של בתי המשפט של דרגה ראשונה לקבוע את סדרי הדין והגמול הנדרשים, מתוך הבנה שהם קרובים יותר להליך ולנסיבותיו. ערכאת הערעור תתערב רק במקרים של חריגה קיצונית מהסביר או שיקול דעת לקוי באופן מובהק. 3. **תנאים לפטור מהפקדת ערובה – היעדר יכולת כלכלית וסיכויים טובים:** * **העיקרון המשפטי:** השופט מפרט את התנאים המצטברים הנדרשים לבקשת פטור מהפקדת ערובה: (א) הוכחת היעדר יכולת כלכלית, ו-(ב) הצגת סיכויים טובים להצלחת ההליך. הוא מפנה לשורה ארוכה של תקדימים (ע"ר 6099/24 קירשנבאום; ע"ר 22346-08-24 פלוני; בש"א 3405/20 המרכז לאקונומיה). * **חידוש / הדגשה:** למרות התנאים הללו, השופט מוסיף דרישה משמעותית נוספת, המהווה חידוש או הדגשה בפסיקה: על מבקש הפטור להראות כי **ניסה להסתייע בסביבתו הקרובה** כדי לגייס את סכום הערובה (ע"ר 2060/24 אוריון; בש"א 3003/19 קנפלר; בש"א 5277/17 כוכבי). * **יישום במקרה הנדון:** השופט קובע כי המערער לא עמד בדרישות אלו. על אף שהבקשה הציגה "אינדיקציות לקשיים כלכליים", היא לא גילתה "תשתית עובדתית מלאה". כמו כן, לא הוכחו די הצורך הניסיונות להסתייע בסביבה הקרובה. הטענה בדבר השמטת מסמכים נדחתה כ"טענה בעלמא". * **רף ההוכחה:** מודגש כי רף ההוכחה לבקשת פטור מערובה גבוה מזה הנדרש לפטור מאגרה. גישה זו נובעת מהצורך להבטיח את האינטרסים של הצדדים האחרים ואת תקינות ההליך. 4. **הבחנה בין פטור מאגרה לפטור מערובה:** * **העיקרון המשפטי:** השופט מינץ מבהיר כי פטור מאגרה אינו גורר בהכרח פטור מערובה. הוא מצטט תקדימים התומכים בהבחנה זו (ער"א 6661/21 קרליץ; ער"א 4970/21 הקרי). * **משמעות:** פטור מאגרה נועד להקל על גישה ראשונית לבית המשפט במקרים של עוני, בעוד שהפקדת ערובה מטרתה רחבה יותר, וכוללת הבטחת הוצאות והתמודדות עם עלויות הליך משפטי. הרף והדרישות שונים בהתאם. 5. **טענות נוספות של המערער:** * **קבלת פטור בהליכים קודמים:** השופט דוחה את הטענה כי קבלת פטור בעבר מחייבת היעתרות גם במקרה זה, ומפנה לתקדימים (ע"ר 25510-08-25 בר חן; ע"ר 53479-03-25 סלע). המשמעות היא שכל בקשה נבחנת לגופה, בהתאם לנסיבותיה. * **פגיעה בזכות הגישה לערכאות:** השופט קובע כי זכות הגישה לערכאות אינה מוחלטת. הכללים בדבר הפקדת ערובה משקפים את האיזון הנדרש בין זכות זו לבין אינטרסים לגיטימיים אחרים, כגון הבטחת הוצאות. הוא מצטט תקדימים (ער"א 5206/24 ברץ; ע"ר 37886-03-25 פלונית). * **שימוש לרעה בסמכות ואי-סבירות:** טענות אלו נדחות, ככל הנראה, משום שלא נמצא להן בסיס עובדתי או משפטי מספק, וכן משום שההחלטות של הרשמת נמצאו עומדות בדרישות החוק והפסיקה. 6. **התנהלות המערער – שימוש בלשון משתלחת:** * **העיקרון המשפטי:** כדבר אגב, השופט מינץ מציין כי המערער נקט בלשון משתלחת כלפי הרשמת וגורמים נוספים, וכי האשמותיו חסרות בסיס. הוא קובע שגם מטעם זה לבדו די היה לדחות את הערעור, ומפנה לתקדימים (ערג"ץ 4616/23 אברהם; ער"א 8745/21 ורטנסקי). * **משמעות:** התנהלות בלתי הולמת כלפי בית המשפט או גורמים מעורבים בהליך אינה מתקבלת על הדעת ועלולה להוביל לדחיית בקשות או הליכים, גם אם היה לכאורה בסיס משפטי אחר. היא מהווה חריגה מהתנהלות תקינה וראויה בפני בית משפט. **חידושים משפטיים בפסק הדין** * **הדרישה להוכחת ניסיון לגיוס ערובה מהסביבה הקרובה:** הדגש על הצורך להראות שהמבקש פטור מערובה ניסה באופן אקטיבי לגייס את הסכום מסביבתו הקרובה, ולא רק לטעון לחוסר יכולת כלכלית, מהווה חידוד של הדרישות בפסיקה. הדבר מחזק את הצדדים בעלי הדין הזקוקים להבטחת הוצאותיהם. * **איסוף ראיות חיוביות:** פסק הדין מדגיש את הצורך בתשתית עובדתית מלאה ומפורטת, ולא רק "אינדיקציות" או טענות בעלמא, במיוחד כאשר מדובר בדרישות גבוהות יותר (כמו פטור מערובה בהשוואה לפטור מאגרה). * **חוסן של החלטות הרשמים:** פסק הדין מחזק את מעמדן של החלטות רשמים, תוך קביעה שערכאת הערעור תתערב בשיקול דעתם רק במקרים חריגים, ומכאן שאין לראות בהחלטותיהם כעניין של מה בכך. **סיכום** פסק דין זה ממחיש את החשיבות של עמידה בדרישות הדין הנוגעות להפקדת ערובה, גם במקרים בהם מועלית טענה של חוסר יכולת כלכלית. השופט מינץ מיישם בקפדנות את התקנות והפסיקה, תוך שהוא מחדד את הדרישות מן המבקש פטור מערובה, ובפרט את הצורך להוכיח מאמצים ממשיים לגיוס הכספים. הוא שומר על האיזון הראוי בין זכות הגישה לערכאות לבין הצורך להגן על אינטרסים לגיטימיים של בעלי הדין האחרים. התנהלות המערער, הכוללת שימוש בלשון משתלחת, משמשת אף היא כעילה נוספת לדחיית הערעור.