עב"ל 37352-10-16

תקציר

בית המשפט דחה ערעור שדן בתביעה בגין מיקרוטראומה שנגרמה לנהג משאית גרר בעת מילוי תפקידו במשך תקופה של למעלה מ-40 שנה. המערער לא הביא ראיות מספיקות לכך שתנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות גרמו נזק לברכיו. בית המשפט מצא כי אין די בעדותו של המערער לבדה כדי להוכיח את טענתו, במיוחד נוכח היעדר פירוט לגבי מספר המכוניות היומי שנגרר, זמן הגרירה לעומת היבטים אחרים של עסקיו, והשיטות והאביזרים השונים בהם נעשה שימוש לאורך השנים. התנועות הספציפיות שהזכיר המערער, כגון כריעה לקשירת כבל הגרירה, דחיפת כלי רכב והפעלת מכשיר הידראולי, לא חזרו על עצמן בתדירות מספקת או שלא היוו פעולות חוזרות כהגדרתן בהלכה היהודית. זאת ועוד, חוות דעתו הרפואית של המערער לא ביססה קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין פגיעתו בברכו. ככלל, עבודתה של המערערת נמצאה תובענית פיזית אך מגוונת, ולפיכך אינה מצדיקה את התביעה בגין מיקרוטראומה. הערעור נדחה ללא הוצאות, בהתחשב במצבו הרפואי הכולל של המערער.