ת"א 45220-01-19

תקציר

המשיבים ביקשו לבטל הסכם השקעה עם המבקשים, בטענה שהמבקשים לא חשפו את עברו הפלילי של אחד מבעלי המניות בחברה, יובל. המשיבים טענו כי לו היו יודעים על עברו הפלילי של יובל, לא היו מתקשרים בהסכם. עוד טענו כי יובל והמבקש זוממים לגנוב את פיתוחי החברה ולהשתלט עליה. כמו כן, נטען כי המבקש סירב להזרים כספים נוספים לעסק, דבר המצדיק את ביטול ההסכם. המבקשים הכחישו את הטענות וטענו כי החלטת המשיבים לבטל את ההסכם הייתה בלתי חוקית. עוד נטען, כי מעשיהם של המשיבים הביאו לשלילת זכויותיהם כבעלי מניות וכדירקטורים בחברה. בית המשפט בחן את סיכויי ההצלחה של טענות הצדדים ואת הנזקים הפוטנציאליים הנובעים ממתן הבקשה לצו מניעה זמני או דחייתה. בית המשפט מצא כי טענות המשיבים בנוגע לעברו הפלילי של יובל ולמזימה הנטענת להשתלט על החברה היו חלשות וסיכוייהן לא להצליח. מנגד, נקבע כי הן למבקשים והן למשיבים ייגרם נזק משמעותי אם עסקת ההנפקה המתוכננת של החברה תצא לפועל. כתוצאה מכך, בית המשפט נעתר לבקשה בחלקה. נקבע כי המבקש ימשיך לכהן כדירקטור בחברה ויישאר בעל מניות עד למתן פסק דין לגופו של עניין. החלטה זו תאפשר את ביצוע ההנפקה, דבר שהיה לטובת כל הצדדים. החברה הורשתה לקדם את ההנפקה ללא הסכמת המבקשים, והמניות שירכשו המבקשים באמצעות ההנפקה יוחזקו בנאמנות עד להודעה חדשה. בית המשפט אף חייב את המבקשים להמציא התחייבות לפצות את המשיבים אם תביעתם לא תצלח, והורה למשיבים לכסות את הוצאות המבקשים בסך 7,500 ₪.