ע"א 192/63

תקציר

בית המשפט העליון פסק בעניינו של מנשה כדורי, שתבע את אורי ופנחס הלר לפירעון הלוואה של 1000 לירות ישראליות כאמור בשטר חוב. הנתבעים טענו כי שילמו לתובע ריבית מופרזת וביקשו הגנה. בית משפט השלום קיבל חלקית את טענת התובעת, אך בית המשפט המחוזי דחה אותה. בית המשפט העליון, ברוב קולות, קיבל את ערעור התובעת וקבע כי על הנתבעים לפרוע את מלוא הסכום של 1000 לירות בתוספת ריבית ממועד הפירעון כאמור בשטר. דעת הרוב קבעה כי השטר ניתן תמורת סכום ההלוואה העיקרי ולא בריבית שלא כדין. לפיכך, על פי פסיקה קודמת, טענת הנתבעים לתשלומי ריבית מופרזים אינה יכולה לשמש הגנה מפני השטר, אלא יש להגישה כתביעה שכנגד. בית המשפט פירש גם את סעיף 2 לפקודת ההלוואות בריבית מופחתת, המאפשר לבית המשפט לערוך חשבון בין המלווה ללווה, כהוראה פרוצדורלית ולא מהותית. לפיכך, היא לא דרשה הגשת תביעה שכנגד, אך עדיין על בית המשפט לעשות חשבון ולקבוע את הסכום המגיע. השופטים הלוי וזוסמן גיבשו את דעת הרוב, ואילו השופט זילברג הסכים. השופט הלוי פירש את סעיף 2 כהוראה מהותית, אך טען כי מאחר שהנתבעים שילמו את מלוא הקרן והריבית המשפטית, קמה להם הגנה תקפה מפני התביעה.