ע"א 2682/11

תקציר

המקרה סובב סביב מקורו של רעיון לפרויקט תברואה ציבורי. המשיב טען כי הוא זה שהגה את הרעיון לאתר בעלי כלבים שהשאירו גללי כלבים במרחב הציבורי באמצעות התאמת הדנ"א שבצואה למאגר גנטי. המשיב תבע את עיריית פתח תקווה בגין הפרת זכויות יוצרים, בטענה כי העירייה יישמה את הרעיון שלהם ללא רשותם. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיבים, הכיר בהם כיוזם הרעיון והעניק להם הגנת זכויות יוצרים. עם זאת, עיריית פתח תקווה ערערה על החלטה זו, בטענה כי דיני זכויות יוצרים אינם מגנים על רעיונות אלא רק על אופן ביטוים. לטענתם, אף שהמשיב אכן הגה את הרעיון, אין כל ראיה לכך שהעירייה העתיקה את הביטוי או ההצגה הספציפיים שלו. השופט נעם סולברג, בהסכמת העירייה, הדגיש כי הגנת זכות יוצרים משתרעת רק על הבעת רעיון ולא על הרעיון עצמו, התהליך או שיטת הביצוע. מאחר שהמשיבה לא הביאה ראיות לכך שהעירייה העתיקה את ביטויה או הציגה את הרעיון, הערעור התבקש. יתר על כן, השופט ציין כי רעיונות מוגנים בצורה הטובה ביותר בדיני הפטנטים, הדורשים מ"אמצאה" להוות התקדמות בתחומה ולעמוד בתנאים המפורטים בחוק הפטנטים. מאחר שהמשיבה לא עמדה בקריטריונים אלה, היא לא הייתה זכאית לסעד גם לפי דיני הפטנטים. השופט סולברג סיים את דבריו בהצעה לדחות את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ולדחות את תביעת המשיב בגין הפרת זכויות יוצרים, ולהורות להם לכסות את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורך הדין של העירייה. סגני הנשיאים מ' נאור וש' ג'ובראן הסכימו עם ההחלטה.