תפ"ח 29414-04-11

תקציר

הכרעת הדין דנה בשיקולים הכלליים בענישה בגין עבירות מין, תוך הדגשת הצורך להגן על כבודן של נשים, להעביר מסר ענישה ברור ולהרתיע עבריינים פוטנציאליים. השופט מתווה את המסגרת המשפטית לקביעת העונש ההולם ומדגיש את חשיבות השיקום לנפגעים. לאחר מכן עובר הדיון לנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות אופי העבירות, זהות הקורבנות וגילם, משך העבירות ותדירותן, אופיין המסלים של המעשים ומערכת היחסים בין הנאשם למתלוננים, שנבנתה על אמון ותלות. כמו כן נשקלת ההשפעה הפסיכולוגית של העבירות על הקורבנות, כאשר השופט מדגיש את ההשפעות ארוכות הטווח על חייהם. לאחר בחינת התקדימים המשפטיים הרלוונטיים, השופט קובע את טווחי הענישה המתאימים לכל עבירה. השופט שוקל שיקולים לטובת הנאשם, ובהם היעדר עבר פלילי, יציאה מיידית מהבית עם חשיפת העבירות, תמיכה כספית בקורבנות ושיתוף פעולה בחקירה. עם זאת, השיקולים העיקריים הם חומרת העבירות, הצורך בהרתעה וההשפעה על הקורבנות. בסופו של דבר, מומלץ להטיל על הנאשם עונש מצטבר של 70 חודשי מאסר, לצד מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לקורבנות. השופטים מסכימים פה אחד עם העונשים המוצעים, והנאשם מקבל הודעה על החלטתם ועל זכותו לערער.