ע"א 9895/16

תקציר

בפסק הדין מתייחס בית המשפט לבקשה לסעד זמני בתקופת הערעור, ומבהיר כי אין מדובר בבקשה זו לעיכוב ביצוע פסק דין, שכן עיכוב כזה אינו חל על פסק דין הדוחה תביעה או נעדר סעד אופרטיבי. בית המשפט מתווה את העיקרון המשפטי הסטנדרטי לפיו הגשת ערעור אינה מעכבת מטבעה את ביצוע פסק הדין נשוא הערעור. סעד זמני יכול להינתן בהתקיים שני תנאים מצטברים: סיכוי גבוה להצלחת הערעור ומאזן נוחות חיובי המלמד כי ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך ללא הסעד. עם זאת, בית המשפט נותן עדיפות למאזן הנוחות בשומות אלה. הוא מציין כי בפסקי דין כספיים, אשר פשוט מטילים חובות כספיים, בתי המשפט נוטים פחות להעניק סעד זמני, בהנחה שדחייה אינה גורמת נזק מתמשך, שכן המבקש יכול לתבוע בחזרה את הכסף אם יצליח בערעור. במקרה דנן, המבקש לא הוכיח באופן משכנע כי שלילת הסעד הזמני תגרום לנזק בלתי הפיך. למרות סיבוכים כלכליים והליכי הוצאה לפועל מתמשכים, נקבע כי אין מדובר בנזק בלתי הפיך. לפיכך, בית המשפט מוצא את מאזן הנוחות נוטה כנגד המבקש ודוחה את הבקשה לסעד זמני. צו המניעה הארעי מיום 20.12.2016 מבוטל, והמבקש חויב לשלם למשיב הוצאות בסך 1,500 ₪.