ת"צ 11921-03-23

תקציר

בטח, להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על המידע שסופק בטקסט, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: בקשה לגילוי מסמכים בתובענה ייצוגית – סעיף 17.ט לבקשת הגילוי** **מבוא:** החלטה זו עוסקת בבקשה לגילוי מסמכים מכוח תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, אשר הוגשה על ידי המבקש, מר אבנר מג'הז, במסגרת בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד חברת "האב סייבר סיקיוריטי בע"מ" (להלן: "החברה") ונושאי משרה בה. הבקשה התמקדה במלוא הפרוטוקולים של החברה בהם נבחן הוויתור על השקעת משקיעי ה-PIPE או התביעה נגדם, וכן אישור הסדר הגישור. **המסגרת הנורמטיבית לגילוי מסמכים בתובענות ייצוגיות:** תקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת שתי דרישות מצטברות לקבלת צו לגילוי ועיון במסמכים בשלב הדיון בבקשת האישור: 1. **רלוונטיות:** המסמכים הנדרשים צריכים להיות קשורים לשאלות הרלוונטיות להכרעה בבקשת האישור. 2. **תשתית ראייתית ראשונית:** המבקש צריך להציג "תשתית ראייתית ראשונית" לקיומם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית, כנדרש בסעיף 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. בנוסף לדרישות אלו, חלים הליכי גילוי ועיון רגילים, לרבות טיפול בטענות חיסיון. יודגש כי היקף הגילוי המותר בשלב בקשת האישור מצומצם יותר בהשוואה להליכים אזרחיים אחרים, כדי למנוע "מסע דיג" להשלמת החומר הראייתי של המבקש וכדי למנוע הפיכת הדיון בבקשת הגילוי לדיון בבקשת האישור עצמה. עם זאת, הליכי גילוי אלו חשובים לצמצום פערי מידע. **ההתפתחויות בהליך וההכרעה בבקשה:** ההליך התאפיין בבקשות גילוי מרובות, דיוני הוכחות, ודיונים בבקשות משנה. בסופו של דבר, התמקד בית המשפט בבקשת הגילוי בעניין סעיף 17.ט. **עקרונות משפטיים והחידושים בהחלטה:** 1. **וויתור על חיסיון הליך הגישור:** המשיבים התנגדו לגילוי הפרוטוקולים תוך העלאת טענות חיסיון שונות, לרבות חיסיון הליך הגישור. עם זאת, לאחר שהמשיבים הסכימו למסור לעיון ב"כ המבקש את החלקים הרלוונטיים לפשרה עם משקיעי ה-PIPE (על אף טענתם כי הם חוסים תחת חיסיון הליך הגישור), בית המשפט קבע כי אין צורך להכריע בשאלת תחולת החיסיון והאם היה ויתור עליו. בכך, בית המשפט איפשר גמישות מסוימת בהליך, תוך שהוא מותיר את ההכרעה בשאלות עקרוניות אלו למקרה אחר, אך בכל זאת מאפשר קידום ההליך. ההחלטה מדגישה את החשיבות של "וויתור מכוון ולא אקראי" על חיסיון הליך הגישור, ומציינת כי חיסיון זה ניתן לוויתור בהסכמת שני הצדדים להליך הגישור. 2. **הגנה על מידע חסוי וצדדים שלישיים:** בית המשפט אימץ את עמדת המשיבים לפיה אין לאפשר עיון בנספחי הפרוטוקולים. נימוק זה מבטא איזון בין הצורך בגילוי מסמכים לבין הגנה על מידע רגיש וחסוי, לרבות מידע הנוגע לצדדים שלישיים. ההחלטה משקפת את העיקרון כי "על בית המשפט לערוך איזון בין הערכים הנוגדים ולקבוע את היקף הגילוי הראוי בנסיבות העניין", תוך התחשבות ב"מקבילית הכוחות" בין רלוונטיות המסמכים למידת החיסיון. 3. **הגבלת הגילוי בשלב בקשת האישור:** בית המשפט אישר את עמדת המשיבים לפיה, בשלב הדיוני המתקדם, המבקש אינו רשאי להגיש בקשות נוספות לגילוי על בסיס הפרוטוקולים שיימסרו לו, אלא אם יחול שינוי נסיבות מהותי. הגבלה זו מחזקת את העיקרון של היקף גילוי מצומצם בשלב זה, ומונעת הפיכת ההליך למסע דיג. עם זאת, בית המשפט הותיר פתח לשינוי אם יתפתח הליך פלילי. 4. **הגבלת העיון בבאי כוח המבקש:** בית המשפט קיבל את דרישת המשיבים כי הפרוטוקולים יועברו לעיון בא-כוח המבקש בלבד. החלטה זו מבוססת על החשש מ"פגיעה בצדדים שלישיים" ועל כך שחקירת המבקש הסתיימה. הגבלה זו נועדה לצמצם את חשיפת המידע החסוי. 5. **דחיית בקשת חקירת גב' פרסופסקי:** בית המשפט דחה את הבקשה לחקור את יו"ר הדירקטוריון, גב' פרסופסקי, על תצהירה, בקובעו כי המבקש לא הראה מדוע חקירתה נחוצה להכרעה בבקשת הגילוי, וכי ניתן לחקור את המצהירים מטעם המשיבים בנוגע לפשרה עם משקיעי ה-PIPE. בכך, בית המשפט שמר על יעילות הדיון והימנעות מחקירות מיותרות. 6. **חובת סודיות:** בית המשפט הדגיש את החובה לשמור על סודיות המסמכים שיימסרו, כפי שהוצע על ידי בית המשפט, וקבע כי הדבר הינו תנאי מקובל ולגיטימי בהליכי גילוי. **סוף דבר:** הבקשה התקבלה בחלקה. המשיבים חויבו להעביר לעיון בא-כוח המבקש את הפרוטוקולים הרלוונטיים, ללא נספחיהם, לאחר השחרת חלקים לא רלוונטיים וחלקים החוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח. הפרוטוקולים יועברו תחת התחייבות לשמירת סודיות. כל צד יישא בהוצאותיו. החלטה זו מדגימה את האופן שבו בית המשפט מאזן בין הצורך בגילוי מידע לקידום ההליך הייצוגי לבין הצורך להגן על חיסיון, מידע רגיש וצדדים שלישיים, תוך שמירה על יעילות ההליך.