ת"א 46492-01-16

תקציר

פרשת דלק מוטורס בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף מכס ומע"מ) סובבת סביב מיסי יבוא הנגבים מדלק מוטורס בע"מ (דלק) על ידי מדינת ישראל - אגף מכס ומע"מ. דלק, המייבאת ומשווקת רכבי מאזדה וחלפים, ערערה על הודעות החיוב שהוציאה רשות המכס, בדרישה לשלם מסי יבוא על המחיר המלא של חלקי החילוף ולא כולל הנחה שקיבלו מחברת מאזדה. ההנחה המדוברת סוכמה בארבעה מזכרי שלום שנחתמו בין דלק למאזדה, בהם נקבעה הנחה במחיר חלקי החילוף בתנאי שדלק תעמוד ביעדי מכירות תקופתיים מסוימים. דלק טענה כי יש לכלול את ההנחה בקביעת שווי הטובין לצורכי מכס, שכן מדובר בהנחה קבועה ולא מותנית. עוד טענו כי עמדתו של הנתבע אינה מוצדקת ומייקרת את חלקי הרכב. מנגד, רשות המכס סברה כי ההנחה מותנית בכמות הטובין שנרכשו ולכן, לפי סעיף 132(ב)(2) לפקודת המכס, אין לראות את ההנחה בהערכת שווי הטובין. השופט שמואל בורנשטיין פסק לטובת דלק וקבע כי השאלה המרכזית היא האם ההנחה הייתה צריכה להילקח בחשבון בעת קביעת שווי הטובין לתשלום מס. השופט פירש את הוראות הדין הרלוונטיות, תוך התחשבות בדברי ההסבר לפקודת המכס, במאמרי פרשנות ובחוות דעת מייעצות, והגיע למסקנה כי הכוונה שעמדה מאחורי שינוי שיטת הערכת הסחורות בעקבות הסכם ארגון הסחר העולמי הייתה למסות טובין לפי המחיר ששולם בפועל. השופטת קבעה כי דלק לא הצליחה להוכיח כי התנאי בהסכם שלהם עם מאזדה לגבי יעדי המכירות אינו אמיתי, וכי ההנחה אכן מותנית. עם זאת, הוא פירש את הוראת ההנחה המותנית בצורה גמישה, תוך חתירה להטלת מסי יבוא בהתאם למחיר ששולם בפועל, מה גם שההנחה נקבעה מראש וניתנה מראש במתכונת קבועה. לכן, גם אם לא עמדו ביעדי המכירות, יש לקחת את ההנחה בחשבון בעת חישוב מסי היבוא, אלא אם סכום ההנחה הוחזר למאזדה. בנוסף, התייחסה השופטת לתביעה החלופית של דלק, שביקשה לפטור אותם מתשלום הגירעון לפי חוק המסים העקיפים. הוא הגיע למסקנה כי דלק לא עמדה בדרישות הפטור ולכן דחה טענה זו. בעקבות זאת פסק השופט לטובת דלק, ביטל את הודעות החיוב וחייב את רשות המכס להשיב את מסי היבוא שדלק שילמה תחת מחאה, בצירוף הוצאות בסך 40 אלף שקל.