המ"ש 3056-05-24

תקציר

בית המשפט החליט לדחות בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת תנועה. המבקש ביקש משפט חוזר, בטענה כי אי מתן משפט יגרום לעיוות דין, וכי לא קיבל את דו"ח העבירה. לאחר ששקל את חומר הראיות, לרבות צילומי מצלמות הגוף, מצא השופט כי המבקש אכן קיבל את הדו"ח. טענת המבקש כי לא ידע על הדו"ח נדחתה על סמך ראיות הווידיאו. עוד קבעה השופטת כי לא קיים חשש לעיוות דין, שכן המבקש לא סיפק כל נימוק משכנע המצדיק משפט חוזר. כמו כן, חל שיהוי בלתי מוצדק של שנתיים בהגשת הבקשה, אשר הכביד על מתן הארכה. בהתחשב בהיעדר נימוקים מוצדקים והשיהוי, קבע השופט כי האינטרס הציבורי בסופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. מאחר שהבקשה נמצאה חסרת שחר, היא נדחתה, והמבקש חויב לשלם הוצאות משפט בסך 400 ₪ בתוך 30 יום.