דנ"א 2931/18

תקציר

החלטת הרוב של בית המשפט בערעור אזרחי 1527/16 קבעה כי המשיב אינו נדרש לפצות את המערער במקרקעין במסגרת סכסוך ירושה. השופטים קבעו כי סעיף בחוזה המבטיח פיצוי קרקע חלופי לא התכוון לשני הצדדים, וסביר להניח שנכלל בו בשל פיקוח. מאחר שלא צורף לחוזה נספח ב' המפרט את פרטי פיצוי מקרקעין פוטנציאלי זה, החליט הרוב כי לא ניתן לאכוף אותו. השופט החולק סבר כי אכן יש לאכוף את הסעיף, וכי ניתן לגהץ את הפרטים בעזרת גורם חיצוני. המערערת ביקשה דיון נוסף, בטענה כי פסק הדין קובע פסיקות קשות באשר לפרשנויות חוזיות המערבות רשויות שלטוניות, ולהשלמת חוזים ללא פרטים ספציפיים. עם זאת, בית המשפט דחה את הבקשה וטען כי פסק הדין אינו סותר פסיקות קודמות של בית המשפט העליון, וגם אינו קשה או חדשני במיוחד. הם מדגישים כי ההבדלים בפסק הדין מבוססים על ניתוח נסיבתי ופרשנות ראייתית, ואינם מהווים מחלוקת משפטית עקרונית. לפיכך, הבקשה לדיון נוסף נדחתה.