ע"א 7321/08

תקציר

הערעור והערעור שכנגד עוסקים בתביעה בגין הולדה בעוולה נגד שני מוסדות רפואיים: שירותי בריאות כללית (המשיב) והסתדרות רפואית הדסה. התביעה הוגשה על ידי אם ובנה (המערערים) בגין נכויותיו של הבן שנבעו מטיפול רפואי רשלני שקיבלו מהמוסדות. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המערערים אך פסק פיצוי נמוך, עליו ערערו המערערים, בקובעו כי אין להגביל את הנזק לקוצר ראייה שנגרם עקב פגות אלא לכלול גם נכויות אחרות. מנגד, טענה המשיבה כי יש להגביל את אחריותה לנזק הקשור לפגות, שכן נכויות אחרות לא היו צפויות. בית המשפט קבע כי רשלנות המשיב הובילה להולדה בעוולה ופסק פיצוי בגין הנזק שנגרם לה, אך רק בגין קוצר הראייה של המערערת, שכן לא הוכח הקשר הסיבתי בין נכויות אחרות לבין רשלנות המשיב. השופט דחה גם את הערעור שכנגד, שטען כי יש להטיל חלק גדול יותר מהאחריות על ההסתדרות הרפואית הדסה, וקבע כי שני המוסדות התרשלו וכי חלוקת האחריות שווה בשווה אינה ראויה, אך החלוקה הנוכחית אינה בלתי מוצדקת. עם זאת, המליצה השופטת להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף בשאלה האם יש להטיל על המשיב אחריות לכל נזקי המערערת כתוצאה מלידה בעוולה, בהתחשב בנסיבות הייחודיות של המקרה.