ע"ע 38459-04-23

תקציר

הערעור מתקבל בחלקו. המדינה מצווה להחזיר את המערער, מר ירושלמי, לתפקיד שמילא טרם פיטוריו. צו זה ייכנס לתוקפו בתוך 60 יום מיום מתן פסק הדין. תביעתו של מר ירושלמי לפיצוי בגין נזק ממוני בגין התקופה שקדמה לפיטוריו נדחית, שכן בית המשפט מצא כי הוא כבר קיבל ממבקר המדינה פיצוי הכולל נזק ממוני ולא ממוני. גם תביעתו לנזק לא ממוני נדחית, שכן בית המשפט מצא כי די היה בפסיקת בית המשפט המחוזי הקודם בסך 64,270 ₪. להלכה, יש להחזיר את משרתו של מר ירושלמי גם אם אין משרה פנויה עבורו, שכן התניה בקיומה של משרה פנויה עלולה לסכל את תכליתו של חוק ההגנה על חושפי שחיתויות. עם זאת, בנסיבות הספציפיות של מקרה זה, השופטת אופק-גנדלר חלקה על דעה זו וטענה כי יש להחזיר את מר ירושלמי רק אם יתפנה תפקיד בעתיד. רוב השופטים הסכימו כי אם ירושלמי מעוניין בכך, על הצדדים לנסות לאתר עבורו תפקיד אחר בהסכמה, שהוצאותיה יישאו על ידי המדינה. המדינה תשלם למר ירושלמי 10,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. השופטים הדגישו את חשיבות ההגנה על עובדים חושפי שחיתויות ואת הצורך בכלי אפקטיבי לאכיפת תכליות חוק הגנה על עובדים. עוד ציינו כי על מבקר המדינה לצמצם את זמן הטיפול בתיקי חושפי שחיתויות כדי לשמור על מקום העבודה של העובד. השופטת אופק-גנדלר הציעה כי נציבות שירות המדינה תשקול בניית הליך לבחינת האפשרות להחזיר עובדים חושפי שחיתויות לעבודה. נציגי הציבור מר לוינסון וגב' עפרון הסכימו כי יש להגן על עובדי חושפי שחיתויות ותמכו בעדיפות של סעד ההשבה.