ת"א 21830-04-20

תקציר

מדובר בתביעה אזרחית הקשורה לתאונת דרכים שהתרחשה ב-24 באפריל 2017 בראשון לציון. התובע, שהיה אז בן 25, טען כי נגרמו לו נזקי גוף עקב רשלנות הנהג הנתבע והפרת חובה חקוקה. הנתבע השני היה המבטח של השימוש התחבורתי ברכב בו נהג הנתבע הראשון. התובע טען כי לא היה ביטוח חובה תקף לרכבו בעת התאונה ולכן הגיש תביעה נגד שני הנתבעים. הנתבעים הכחישו את הטענות וטענו כי לתובע קמה עילת תביעה כנגד מבטחת רכבו שלו. השופט פסק לטובת התובע וקבע כי היעדר ביטוח חובה לרכבו של התובע בעת התאונה מקים לו עילה לתביעה כנגד הנתבעים. השופטת גם מצאה את הנהגת רשלנית והפרה מספר חובות סטטוטוריות, וייחסה לה 80% מהאחריות לתאונה ו-20% הנותרים לתובע בשל אשמתו התורמת שלו. השופט המשיך להעריך את הנזקים ופסק לתובע 444,000 ₪ כפיצוי על אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, עזרה מאחרים, הוצאות רפואיות ונסיעות וכאב וסבל. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין והוצאות מומחה. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן יחולו הפרשי ריבית והצמדה. לשני הצדדים הייתה זכות לערער על ההחלטה כדין.