בר"מ 3284/10

תקציר

בית המשפט קבע כי טענת המשיב כי כל המים לצריכה משותפת בבתים משותפים בתחומי העירייה משמשים לגינון, או לפחות אינם מוזרמים למערכת הביוב, נעדרת ראיות מספיקות. בתצהירו ובעדותו של המשיב, שהתבססו על הערכות אישיות ולא על מחקר, לא נמסרו עובדות כלשהן לגבי השימוש במים במבנים אחרים. יתר על כן, המשיב לא יכול היה לאשר כי מים לצריכה משותפת בכל או ברוב הבתים המשותפים משמשים אך ורק לגינון או למטרות אחרות שיש בהן כדי למנוע הזרמה למערכת הביוב. התובעים, לעומת זאת, הציגו תצהירים לפיהם מים לצריכה משותפת כוללים לעיתים קרובות שימושים שונים אחרים, כגון שטיפת חדרי מדרגות או שטחים משותפים, ומוזרמים ברובם למערכת הביוב. בהנחה שהיה בידי המשיב תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענתו ביחס לחלק מהבניינים, הרי שהדבר לא חל על כל או רוב הבתים המשותפים בקבוצה. כתוצאה מכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי אין אפשרות סבירה להכריע בשאלות העובדתיות לטובת קבוצת התובעים, כנדרש בחוק לצורך אישור תובענה ייצוגית. לפיכך התקבל הערעור, בוטלה החלטת בית המשפט המחוזי והבקשה לאישור התובענה הייצוגית נדחתה. המשיב חויב בהוצאות עורכי הדין של המבקשים, כאשר כל צד שילם 25,000 ₪. השופט נ' הנדל והשופט א' פוגלמן הסכימו עם פסק הדין.