ת"א 34885-03-16

תקציר

הדיון בפסק הדין נסוב סביב סוגיית פיצויי ההפקעה ודרכי חישובם. בית המשפט מסכם את המסגרת המשפטית ואת העקרונות המסדירים תביעות הפקעה, תוך שימת דגש על הצורך להשיב את מצבו של התובע לקדמותו אלמלא ההפקעה. פסק הדין דן בשתי דרכי פיצוי: פיצוי קרן ופיצוי פירות. התובעים בחרו באפשרות השנייה, המחשבת את הפסד דמי החכירה ממועד התפיסה ועד למועד הפיצוי. בית המשפט מינה שמאי מומחה להערכת שווי הקרקע המופקעת ושיעור דמי החכירה. פסק הדין בוחן את חוות דעת המומחה ופוסק בהשגות הצדדים. יש לציין כי בית המשפט מקבל חלק מטענות הנתבעת בדבר הסתמכות המומחה על עסקאות מסוימות ושיעור דמי החכירה. בית המשפט קובע את שווי הקרקע לתקופות שונות, תוך הסתמכות על חוות דעת המומחה וההתנגדויות שהועלו. כמו כן, הוא קובע את שיעור דמי החכירה האבודים על 5% לכל השנים, ללא הבחנה בין שטחי חקלאות לשטחי בנייה. התובע זכאי לפיצויי הפקעה מלאים בהתאם לחלק הירושה של אביו המנוח. הפיצוי יחושב על בסיס קביעות בית המשפט לגבי שווי הקרקע ודמי החכירה. כל צד יישא בהוצאות חוות דעתו, והנתבע ישפה את התובע על חלקו בהוצאות המומחה מטעם בית המשפט. הנתבע ישלם גם את שכר טרחת עורך הדין של התובע. פסק הדין משרטט את לוח הזמנים של התשלומים ומדגיש כי כל סכום שלא ישולם יגרור הפרשי ריבית והצמדה.